לחתול שלי קראו מולי, והוא היה אתי מאז שנולדתי. יחד טפסנו על עצים, יחד שחקנו בכדור, יחד התחבאנו מתחת לשולחן,ויחד התכרבלנו על הספה בסלון. מולי היה ממש כמו בן משפחה. אבל יום אחד מולי לא רצה לשחק אתי יותר. מולי התחיל להזדקן. מולי החתול שהיה לי הוא ספור נוגע ללב מאת הסופרת והמאירת האמריקנית מגי סמית,.שכתבה ואירה ספרי ילדים רבים. מולי החתול שהיה לי הוא ספור מרגש על פרדה מחית מחמד אהובה, המתאר דרך עיניה של ילדה קטנה.ספור שכולו עצב וגעגועים, אבל גם אופטימיות גדולה.