גיבורות ספרה של שלומית לן הן נשות קריירה החיות בעולם גברי בעיקרו, תרנגולי, יהיר ואלים. הן מתמקמות בתוכו לא ממש באמצע בנתיב האמביציה הלוהטת והכסף הגדול, אך די קרוב אליו, מרחק נגיעה או מבט. בתיק האישי של שרה, גיבורת "סרט כחול", כתוב: "לא מצטיינת בתחום המוטיבציה, אבל טובה מאוד ביכולת אילתור. מתאימה לתפקיד ניהולי פנים - ארגוני." בסיפור אחר, "המאהב הקשיש שלי", הגיבורה היא עיתונאית המתמחה בעסקים, ובעיקר באנשי עסקים. אבל לצד הקריירה התובענית למדי, יש להן עוד ארגון לנהל: ארגון המכונה באחד הסיפורים "חברת אחזקות משפחתית" - ילדים ובן זוג (אם יש וכמה שיש, כולל מאהבים) - ארגון הנמצא כדרך כלל בשלב מתקדם של פירוק. ברוב הסיפורים יש פרידה באופק; זוהי פרידה של אמצע החיים, פרידה שחוצה את החיים. לא פלא שהנוף הרגשי פראי ומאיים כל כך. ספרות פופולרית ענפה עוסקת במפגש הזה, שבין קריירה ואהבה, שליטה ואובדן שליטה. בסיפוריה של שלומית לן המפגש הזה הרבה יותר סבוך ורב משמעי, כיו השאר בגלל שהקריירה פחות זוהרת, והאהבה הולכת לחפש את עצמה במקום אחר. הקול הדובר בסיפורים, המתמרן בין שני העולמות ברגישות רבה כל כך, הוא מיוחד במינו, חם וכובש: יש בו מתח רגשי רב, אך גם עדינות נפלאה, איפוק והומור. שלומית לן, עיתונאית, נולדה בירושלים ומתגוררת בתל אביב. "המאהב הקשיש שלי" הוא ספרה הראשון.