"זהו הסיפור של מה שקרה לי כשמתי. זהו גם סיפור חיי. הגורל, האלכימיה של הגורל והמזל אני חושבת עליו לפעמים, תחת השמש הלוהטת..."
"היום, כשאני חושבת על חיי הקודמים, אני חושבת עליהם כעל חלום. בחלום אני אדם אחר. בחלום אני הטייסת המפורסמת ביותר של התקופה, גיבורה, אני אמיליה אירהרט".
הסיפור המובא כאן דמיוני. הוא נכתב בהשראת חייה והיעלמותה של אמיליה אירהרט שאבדה יחד עם מטוסה בשנת 1937, בנסותה להיות הטייס הראשון שיקיף את כדור הארץ.
בנובלה זו, הכתובה בדמיון מבריק, אמיליה אירהרט מספרת לנו מה קרה אחרי שהיא והנווט שלה, פרד נונאן, נעלמו מעל לחופי גיניאה החדשה ביום נפלא וסוער בשנת 1937.
והיא מספרת לנו על עצמה.
סיפור האהבה שלה עם הטיסה ("הרקיע הוא בשר ודם")...
זיכרונותיה מהעבר: תשוקתה מאז ילדותה להיות גיבורה ("גיבורות, הן עשו כל מה שרצו")... נישואיה עם ג'י.פי. פוטנאם, שקידם אותה לחיי תהילה אבל הימר על חייה כדי שהספר שייכתב על מסעה סביב העולם יימכר לקראת חג המולד.
והטיסה עצמה - יום אחר יום, ימים מופלאים לצד ימים מסוכנים, ימים מתישים או מלאי אימה ("נונאן אמר פעם שכל טיפש יכול היה לראות שאני מסכנת את חיי").