המקום היחיד בו הרגישה גליה נוח 'להיפגש' ולדבר עם נערים זרים היה מאחורי מסך המחשב, בשיחות שבאינטרנט. היא שוחחה שם עם בני גילה מכל הארץ, התיידדה, הקשיבה, שאלה על חייהם, סיפרה - מעט, גם על עצמה. והם רצו בקרבתה, ביקשו להיפגש ~תה, להיות ליותר מסתם ידידים. אבל היא הסתפקה בידידות וירטואלית. היא ברחה בכל פעם שהרעות ביניהם העמיקה. רק הנער האחד אותו רצתה וטתו יצרה חברות עמוקה במיוחד, רק הוא נותר עלום, רק הוא לא חרג מגבולות המסך ואפילו לא ביקש לשוחח אתה בטלפון. מי הוא הנער הזה, עילם? למה הוא מתחמק מפגישה אתה? איזה סוד הוא נוצר? איזה סוד שומרת גליה בקנאות רבה כל - נך? סיפורם של גליה, רותם, עילם ועוד בני נוער נפרש לעינינו מתוך שיחותיהם באינטרנט - על הטוב והיפה שבשיחות האלו ועל הסננות שבהן. זהו ספר נוסף של עמי גדליה. בוגרת החוג ללמודי ארץ ישראל, עובדת כספרנית בספריית נוער. נשואה ואמא לשני בנים. שניים מספריה זכו בפרס זאב - "העד האחרון" ו"נעורים במסתור".