“אין לי שום כוונה לכתוב ביקורת על הספר הזה. רק להתיחס ל"משל המערה" המופיעה בו. קבוצה של אנשים כבולים במערה פניהם לעבר הקיר מאחוריהם אנשים מסתובבים. הם רואים רק את הצללים ולא ערים למציאות, גם כאשר אחד מהם משתחרר וטוען שהם רואים רק צללים אין הם מוכנים לקבל המציאות.
נזכרתי משום שאני רואה בימים אלו את המירוץ לקראת הבחירות וכל הרפש סביבו. אם פעם עוד היה כבוד -עדיין דברו על אידיאולוגיה . היום מתיחסים לאידיאולוגיה בציניות מוחלטת. כל מסע הבחירות הזה בנוי על "פנטזיה" עדיף (חיריק מתחת לאות ז'ׂ). והדגשת ההברה האמצעית. אנחנו כל כך בבוץ הזה שלא רואים איך זה נראה מבחוץ. קראתי עתונות זרה. ממש מזלזלים בכאילו דמוקרטיה שמתבצעת כאן. אנחנו הופכים לפחות ופחות רלוונטים.
כל יום גועל נפש חדש. כמו האנשים אצל אפלטון כבולים וחיים את הכלומיות הזו. עצוב שכך. אין לי פתרונות להציע
אישית משתדל פחות להיות חשוף לחדשות.”

“משל המערה:יושבים בני אדם במערה כבולים אין ביכולתם להתבונן לאשר מאחוריהם.
הם רואים צלליות של המתרחש אך אינם מסוגלים לראות יותר מכך.
אחד מצליח להשתחרר ולהתבונן ומגלה מציאות שאינה ידועה להם כלל.
הם אינם מסוגלים לשנות דרכם.
עבורם הצלליות הן המציאות המוכרת-השאר אינו קיים.
(לקוח מספר זה - ניסוח שלי).”