בכרך זה קובצו כל שיריו של מאיר ויזלטיר שנכתבו במהלך המחצית הראשונה של שנות השמונים, בשנים 1985-1980. בעשור ההוא נדפסו שירים אלה בשני ספרים נפרדים, "אי יוָני" ו"מכתבים ושירים אחרים". מנקודת המבט של 2010, שירי הספר הם דיוקן אישי מרתק של תקופה קרובה-רחוקה, העידן האחרון שקדם לזמננו – רגע אחד לפני פרוץ העידן החדש המעצב אותנו היום בכליו: מחשב הביתי, אינטרנט, דוא"ל, לפטופ, טלפון נייד, די.ווי.די, פלסמה, טיסות שכר זולות לכל אתר. רבים מן השירים נכתבו בצלה של מלחמת לבנון הראשונה; והכל נכתב זמן קצר לפני קריסת הסדר הבינלאומי הישן של מזרח-מערב (קומוניזם-קפיטליזם), ועל סף הקיטוב התרבותי החדש של צפון-דרום או מזרח-מערב אחר; ובמסע אישי אוטוביוגרפי מבגרות צעירה של שנות השלושים לבגרות אחרת, שנות הארבעים.
א ר ב ע י ם -
שירים 1985-1980
מכתָבים
ערים על תלָּן
בית-ספר למשוררים
אי יוָני
בעד ונגד
שירים אחרים
סונטה אחרת
אל תבקשי שאהיה כתמול-שלשום;
התמול כבר גז והשלשום אבד.
עכשיו נשארת הלשון בלבד
לקבר ולהספיד, לבסוף לסתם
את הגולל על פרפורי הלב
ועל נגון דמנו כך וכך
שנים ורגעים. עכשיו נשכח
לאט את הרננה ואת הכאב.
בעל-כרחנו ננשל את כל
ילדי רוחנו מקפת הירשה
המרקנת. יהמרו על שכול
אפר כבלוק בטון. שתה, אכול
ובהה. בקצה הזכרון תשרד אושה
ותנצנץ, רסיס זגוגי בחול.