![]() |
זמנים - גיליון מספר 107 (קייץ 2009)מירי אליאב-פלדוןזמנים רבעון להיסטוריה 107
יצא לאור ע"י הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, זמורה ביתן,מרכז זלמן שזר, בשנת 2009, מכיל 120 עמודים, עיון » כתבי עת
|
|
תקציר הספר
אלה קרן ויקותיאל גרשוני / הקדמה: רק כוונות טובות?
סימור דרשר / ביטול הסחר בעבדים והעבדות בבריטניה בעידן המהפכות: מבט השוואתי
החוק הבריטי האוסר על סחר בעבדים, שהתקבל בפרלמנט הבריטי בשנת 1807, היה בגדר תופעה חריגה ביותר בהתנהגות הפוליטית באירופה באותן שנים.
החוק התקבל בעקבות לחץ ציבורי שלא נודע דוגמתו בעבר, ולא באמצעות הפגנות או פעולות אלימות, אלא הודות לגיוס מאות אלפי חתימות על מספר רב מאוד של עצומות.
סימור דרשר דוחה את הטענות, שהיו לבריטניה מניעים כלכליים או אינטרסים אחרים להפוך באחת מן המדינה הפעילה ביותר בסחר העבדים האטלנטי למעצמה הראשונה שאוסרת על הסחר ומנסה לכפות מדיניות זו אף על המעצמות האחרות.
בעידן שבו הושגו האידאלים של תנועת הנאורות – שוויון, חירות ואחווה – במהפכה ובמלחמה, השיגה דעת-הקהל באנגליה הישג מפואר ללא כל שפיכות דמים, והובילה בסופו של דבר לצמצום ניכר של הסחר בעבדים ושל העבדות בעולם המערבי.
קרול לאסר / ניצחונה של הסנטימנטליות: נשים פעילות נגד העבדות משני עברי האוקיינוס
דיוויד גגס / המהפכה בהאיטי וסופם של העבדות והסחר בעבדים
מרידת עבדים גדולה שפרצה במושבה הצרפתית סן-דומנג (Saint-Domingue) בשנת 1791 הובילה, אחרי סדרה של מלחמות ומאבקים, לעצמאותה של הרפובליקה בשנת 1804 – כך קמה האיטי, המדינה הראשונה העצמאית של עבדים משוחררים.
דייוויד גגס בוחן את ההסברים השונים שניתנו על-ידי היסטוריונים למטרות שהניעו את המורדים, לסיבות להצלחתה של המהפכה ולמידת ההשפעה שהייתה לה על ההחלטות של מדינות אחרות לאסור על הסחר בעבדים ולבטל את העבדות.
הוא מראה, שהמהפכה בהאיטי סיפקה חומר תעמולה, הן לשוללי העבדות והן לתומכים בה, ולפיכך ההשפעה של מהפכה זו על סיום עידן העבדות במערב הייתה מעורבת ומורכבת ביותר.
רובין לוֹ / ביטול הסחר בעבדים, חוק בינלאומי ואימפריאליזם בריטי
אחרי שחוקקו את החוק האוסר על סחר בעבדים, ובייחוד מאמצע המאה התשע-עשרה, פעלו הבריטים באופן נמרץ להפסקת הסחר, לעתים תוך התעלמות מן החוק הבינלאומי והפרתו. לא רק מניעים הומניטריים הנחו את המדיניות הבריטית בעניין זה.
רובין לוֹ בוחן שלוש פרשות, שבהן לא היססו הבריטים להפר ברגל גסה ובהתנשאות את הריבונות של המדינות האפריקניות.
בין היתר השתמשו הבריטים בהגדרת השליטים האפריקנים כראשי שבטים, שאינם ראויים להגנה של "חוק האומות", ואת המסחר שניהלו בעבדים כפעילות פיראטית – ובדרך זו הצדיקו התערבות צבאית שתוביל בסופו של דבר לקולוניאליזם הבריטי באפריקה.
יקותיאל גרשוני / פתיחות שאחריתה הסתגרות: מהגרים שחורים, אפריקנים ורעיון תחייתה של אפריקה
מראשית המאה התשע-עשרה היו בארצות-הברית קבוצות שהציעו, מסיבות ומניעים שונים, להחזיר את העבדים ואת השחורים החופשיים לאפריקה. יקותיאל גרשוני מספר את קורותיו של מפעל ההתיישבות של שחורים אמריקנים באפריקה על ממדיו המעשיים והרעיוניים.
הוא סוקר את ההצלחות והכישלונות ואת התהליך שבו הוקמה ישות פוליטית עצמאית בשליטת המהגרים, היא ליבריה.
האידאלים שבשמם הוקמה ליבריה היו לקוחים מן האתוס של הלבנים: הפצת הדת הנוצרית והתרבות המערבית בקרב האפריקנים ה"פרימיטיבים".
אולם במרוצת הזמן, כתוצאה מנסיבות משתנות, התהפכו האידאלים על-פיהם והתרבות המערבית שימשה הצדקה להסתגרות ולהתבדלות של המהגרים, האמריקו-ליברים, כמיעוט שליט.
אלה קרן / מעבדות לחירות? הדרך מביטול הסחר בעבדים לשחרור העבדים באפריקה אף שחלפו כמאתיים שנה מאז ההכרזה על ביטולו החוקי של הסחר בעבדים, וכמאה ועשרים שנה מאז תחילת ביטולה של העבדות בחוק, בגאנה עדיין ניכרים סימנים לקיומה של עבדות – בשרידים היסטוריים ובגילויים חדשים לגבי המציאות בהווה.
בין שלל הסיבות לכך, מתמקדת אלה קרן בקווי ההמשכיות במדיניותן של חוף הזהב הקולוניאלית ושל גאנה העצמאית. הן השלטון הבריטי והן השלטון העצמאי בגאנה אימצו – מנימוקים שונים ובדרכים מגוונות – מדיניות אשר אפשרה את שימורה של מורשת העבדות.
מיכל סובל / ציוריו של ביל טריילור: החוקים נגד הסחר בעבדים ותרבות השחורים באמריקה
בארצות-הברית במאה התשע-עשרה, נכפתה על חלק מאוכלוסיית העבדים השחורים הגירה נוספת אל אזורי המטעים, בין היתר בגלל הפסקת הסחר בעבדים מאפריקה.
בעקבות עקירה זו התחוללה תמורה עמוקה באורח חייהם ובתרבותם של השחורים.
מיכל סובל מביאה דוגמאות של שני מוקדי תרבות אפריקניים בדרומה של ארצות-הברית – בניו אורלינס התוססת והמעורבת ובג'ורג'יה הנחשלת – ומסבירה כיצד התרבויות שנוצרו בהן היו רקע לעולם הדימויים של הצייר ביל טריילור (Traylor), שביטא את הזעם והשאיפות הכמוסות לנקם של אוכלוסייה זו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.
יקטרינה סוקיריאנסקאיה / אידאולוגיה ומלחמה: הלאומיות הפוליטית בצ'צ'ניה
האם הסתיימה באחרונה (אביב 2009) המלחמה בצ'צ'ניה, שראשיתה בשנת 1991?
יקטרינה סוקיריאנסקאיה, אנתרופולוגית רוסייה שעבדה באוניברסיטה בגרוזני, בירת צ'צ'ניה, פרסמה לפני כשנה מאמר, ובו ניתוח מעמיק של הזרמים האידאולוגיים, המניעים הפוליטיים והחברתיים והזיכרונות ההיסטוריים המורכבים שהדריכו את הפלגים הצ'צ'ניים השונים, הן הבדלנים והן המבקשים להוסיף להשתייך לפדרציה הרוסית.
הלאומיות בקווקז, כך מסתבר, לובשת צורות אחרות לגמרי מן הלאומיות החילונית במדינות המערב.
רגשי איבה אנטי-רוסיים בצד הערכה לברכה שהביא עמו המשטר הסובייטי, מסורות של נקמת דם וכן התגברות של אסלאם פונדמנטליסטי – כל אלה יוצרים שם בשני העשורים האחרונים תמהיל מיוחד במינו, שאיננו קל לפענוח ואף אינו מנבא טובות לעתיד לבוא.
אלכסנדר גראב / הצבא האיטלקי של נפוליאון: גיוס ועריקה
בשנים 1814-1800 היה חצי-האי האיטלקי נתון תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה.
בשנת 1802 הקים נפוליאון בצפון איטליה רפובליקה והוא היה נשיאה, ובשנת 1805 הוא הפך אותה לממלכה והכתיר עצמו למלכהּ.
באיטליה הנפוליאונית, כמו במדינות אחרות שסופחו לאימפריה הצרפתית, הנהיגו השלטונות גיוס עממי לצבא מדי שנה. אלכסנדר גראב בוחן את מידת ההתנגדות שעוררה מדיניות זו בקרב האיטלקים ואת השיטות השונות שנקטו כדי להשתמט מן השירות הצבאי, וכן את המאמצים הרבים שהשקיעו השלטונות כדי לאכוף את הגיוס ולהרחיב את שורות הצבא.
מדיניות הגיוס, הוא טוען, חיזקה את השלטון המרכזי של המדינה מחד גיסא, אך הייתה הסיבה העיקרית לאיבה כלפי השלטון וערערה את יציבותו מאידך גיסא.
ביקורת ספרים
אסף לחובסקי על ספרה של אורית רוזין, חובת האהבה הקשה: יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים
אורי רוטלוי על ולטר בנימין וגרשם שלום, חליפת מכתבים, 1940-1933
ניצן ליבוביץ' על ספרו של סטיבן א' אשהיים, מורשת ניטשה בגרמניה, 1990-1890
אייזיק לובלסקי על ספרם של ג'פרי ב' ראסל וברוקס אלכסנדר, היסטוריה של הכישוף: קוסמים, מכשפות ופגאנים
עמליה רן על הספר בעריכת ג'פרי לסר ורענן ריין, Rethinking Jewish-Latin Americans
סימור דרשר / ביטול הסחר בעבדים והעבדות בבריטניה בעידן המהפכות: מבט השוואתי
החוק הבריטי האוסר על סחר בעבדים, שהתקבל בפרלמנט הבריטי בשנת 1807, היה בגדר תופעה חריגה ביותר בהתנהגות הפוליטית באירופה באותן שנים.
החוק התקבל בעקבות לחץ ציבורי שלא נודע דוגמתו בעבר, ולא באמצעות הפגנות או פעולות אלימות, אלא הודות לגיוס מאות אלפי חתימות על מספר רב מאוד של עצומות.
סימור דרשר דוחה את הטענות, שהיו לבריטניה מניעים כלכליים או אינטרסים אחרים להפוך באחת מן המדינה הפעילה ביותר בסחר העבדים האטלנטי למעצמה הראשונה שאוסרת על הסחר ומנסה לכפות מדיניות זו אף על המעצמות האחרות.
בעידן שבו הושגו האידאלים של תנועת הנאורות – שוויון, חירות ואחווה – במהפכה ובמלחמה, השיגה דעת-הקהל באנגליה הישג מפואר ללא כל שפיכות דמים, והובילה בסופו של דבר לצמצום ניכר של הסחר בעבדים ושל העבדות בעולם המערבי.
קרול לאסר / ניצחונה של הסנטימנטליות: נשים פעילות נגד העבדות משני עברי האוקיינוס
דיוויד גגס / המהפכה בהאיטי וסופם של העבדות והסחר בעבדים
מרידת עבדים גדולה שפרצה במושבה הצרפתית סן-דומנג (Saint-Domingue) בשנת 1791 הובילה, אחרי סדרה של מלחמות ומאבקים, לעצמאותה של הרפובליקה בשנת 1804 – כך קמה האיטי, המדינה הראשונה העצמאית של עבדים משוחררים.
דייוויד גגס בוחן את ההסברים השונים שניתנו על-ידי היסטוריונים למטרות שהניעו את המורדים, לסיבות להצלחתה של המהפכה ולמידת ההשפעה שהייתה לה על ההחלטות של מדינות אחרות לאסור על הסחר בעבדים ולבטל את העבדות.
הוא מראה, שהמהפכה בהאיטי סיפקה חומר תעמולה, הן לשוללי העבדות והן לתומכים בה, ולפיכך ההשפעה של מהפכה זו על סיום עידן העבדות במערב הייתה מעורבת ומורכבת ביותר.
רובין לוֹ / ביטול הסחר בעבדים, חוק בינלאומי ואימפריאליזם בריטי
אחרי שחוקקו את החוק האוסר על סחר בעבדים, ובייחוד מאמצע המאה התשע-עשרה, פעלו הבריטים באופן נמרץ להפסקת הסחר, לעתים תוך התעלמות מן החוק הבינלאומי והפרתו. לא רק מניעים הומניטריים הנחו את המדיניות הבריטית בעניין זה.
רובין לוֹ בוחן שלוש פרשות, שבהן לא היססו הבריטים להפר ברגל גסה ובהתנשאות את הריבונות של המדינות האפריקניות.
בין היתר השתמשו הבריטים בהגדרת השליטים האפריקנים כראשי שבטים, שאינם ראויים להגנה של "חוק האומות", ואת המסחר שניהלו בעבדים כפעילות פיראטית – ובדרך זו הצדיקו התערבות צבאית שתוביל בסופו של דבר לקולוניאליזם הבריטי באפריקה.
יקותיאל גרשוני / פתיחות שאחריתה הסתגרות: מהגרים שחורים, אפריקנים ורעיון תחייתה של אפריקה
מראשית המאה התשע-עשרה היו בארצות-הברית קבוצות שהציעו, מסיבות ומניעים שונים, להחזיר את העבדים ואת השחורים החופשיים לאפריקה. יקותיאל גרשוני מספר את קורותיו של מפעל ההתיישבות של שחורים אמריקנים באפריקה על ממדיו המעשיים והרעיוניים.
הוא סוקר את ההצלחות והכישלונות ואת התהליך שבו הוקמה ישות פוליטית עצמאית בשליטת המהגרים, היא ליבריה.
האידאלים שבשמם הוקמה ליבריה היו לקוחים מן האתוס של הלבנים: הפצת הדת הנוצרית והתרבות המערבית בקרב האפריקנים ה"פרימיטיבים".
אולם במרוצת הזמן, כתוצאה מנסיבות משתנות, התהפכו האידאלים על-פיהם והתרבות המערבית שימשה הצדקה להסתגרות ולהתבדלות של המהגרים, האמריקו-ליברים, כמיעוט שליט.
אלה קרן / מעבדות לחירות? הדרך מביטול הסחר בעבדים לשחרור העבדים באפריקה אף שחלפו כמאתיים שנה מאז ההכרזה על ביטולו החוקי של הסחר בעבדים, וכמאה ועשרים שנה מאז תחילת ביטולה של העבדות בחוק, בגאנה עדיין ניכרים סימנים לקיומה של עבדות – בשרידים היסטוריים ובגילויים חדשים לגבי המציאות בהווה.
בין שלל הסיבות לכך, מתמקדת אלה קרן בקווי ההמשכיות במדיניותן של חוף הזהב הקולוניאלית ושל גאנה העצמאית. הן השלטון הבריטי והן השלטון העצמאי בגאנה אימצו – מנימוקים שונים ובדרכים מגוונות – מדיניות אשר אפשרה את שימורה של מורשת העבדות.
מיכל סובל / ציוריו של ביל טריילור: החוקים נגד הסחר בעבדים ותרבות השחורים באמריקה
בארצות-הברית במאה התשע-עשרה, נכפתה על חלק מאוכלוסיית העבדים השחורים הגירה נוספת אל אזורי המטעים, בין היתר בגלל הפסקת הסחר בעבדים מאפריקה.
בעקבות עקירה זו התחוללה תמורה עמוקה באורח חייהם ובתרבותם של השחורים.
מיכל סובל מביאה דוגמאות של שני מוקדי תרבות אפריקניים בדרומה של ארצות-הברית – בניו אורלינס התוססת והמעורבת ובג'ורג'יה הנחשלת – ומסבירה כיצד התרבויות שנוצרו בהן היו רקע לעולם הדימויים של הצייר ביל טריילור (Traylor), שביטא את הזעם והשאיפות הכמוסות לנקם של אוכלוסייה זו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.
יקטרינה סוקיריאנסקאיה / אידאולוגיה ומלחמה: הלאומיות הפוליטית בצ'צ'ניה
האם הסתיימה באחרונה (אביב 2009) המלחמה בצ'צ'ניה, שראשיתה בשנת 1991?
יקטרינה סוקיריאנסקאיה, אנתרופולוגית רוסייה שעבדה באוניברסיטה בגרוזני, בירת צ'צ'ניה, פרסמה לפני כשנה מאמר, ובו ניתוח מעמיק של הזרמים האידאולוגיים, המניעים הפוליטיים והחברתיים והזיכרונות ההיסטוריים המורכבים שהדריכו את הפלגים הצ'צ'ניים השונים, הן הבדלנים והן המבקשים להוסיף להשתייך לפדרציה הרוסית.
הלאומיות בקווקז, כך מסתבר, לובשת צורות אחרות לגמרי מן הלאומיות החילונית במדינות המערב.
רגשי איבה אנטי-רוסיים בצד הערכה לברכה שהביא עמו המשטר הסובייטי, מסורות של נקמת דם וכן התגברות של אסלאם פונדמנטליסטי – כל אלה יוצרים שם בשני העשורים האחרונים תמהיל מיוחד במינו, שאיננו קל לפענוח ואף אינו מנבא טובות לעתיד לבוא.
אלכסנדר גראב / הצבא האיטלקי של נפוליאון: גיוס ועריקה
בשנים 1814-1800 היה חצי-האי האיטלקי נתון תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה.
בשנת 1802 הקים נפוליאון בצפון איטליה רפובליקה והוא היה נשיאה, ובשנת 1805 הוא הפך אותה לממלכה והכתיר עצמו למלכהּ.
באיטליה הנפוליאונית, כמו במדינות אחרות שסופחו לאימפריה הצרפתית, הנהיגו השלטונות גיוס עממי לצבא מדי שנה. אלכסנדר גראב בוחן את מידת ההתנגדות שעוררה מדיניות זו בקרב האיטלקים ואת השיטות השונות שנקטו כדי להשתמט מן השירות הצבאי, וכן את המאמצים הרבים שהשקיעו השלטונות כדי לאכוף את הגיוס ולהרחיב את שורות הצבא.
מדיניות הגיוס, הוא טוען, חיזקה את השלטון המרכזי של המדינה מחד גיסא, אך הייתה הסיבה העיקרית לאיבה כלפי השלטון וערערה את יציבותו מאידך גיסא.
ביקורת ספרים
אסף לחובסקי על ספרה של אורית רוזין, חובת האהבה הקשה: יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים
אורי רוטלוי על ולטר בנימין וגרשם שלום, חליפת מכתבים, 1940-1933
ניצן ליבוביץ' על ספרו של סטיבן א' אשהיים, מורשת ניטשה בגרמניה, 1990-1890
אייזיק לובלסקי על ספרם של ג'פרי ב' ראסל וברוקס אלכסנדר, היסטוריה של הכישוף: קוסמים, מכשפות ופגאנים
עמליה רן על הספר בעריכת ג'פרי לסר ורענן ריין, Rethinking Jewish-Latin Americans
רשימות קריאה בהן מופיע זמנים - גיליון מספר 107 (קייץ 2009) - זמנים רבעון להיסטוריה #107
למכירה עד 20 ש'ח
|
נינה
בת מתל-אביב,ר'ג,גבעתיים,מכבים רעות,משלוחים עד הבית באיזור גוש דן
רשימת הקריאה עודכנה לפני 8 שעות
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה
|
נינה
בת מתל-אביב,ר'ג,גבעתיים,מכבים רעות,משלוחים עד הבית באיזור גוש דן
רשימת הקריאה עודכנה לפני 6 ימים
פרסומת
לקט ספרים מאת מירי אליאב-פלדון
שם הספר |
---|
הרפורמציה הפרוטסטנטית |
חמש מאות שנה לגילוי אמריקה |
מהפכת הדפוס |
בעקבות קולומבוס - אמריקה 1992-1492 |
זמנים - גיליון מס' 100 - סתיו 2007 - זמנים רבעון להיסטוריה #100 |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של מירי אליאב-פלדון