הקיסר שאדאם הרביעי תולה תקוות עצומות בסם המלאכותי, שיופק למענו במעבדות הטליילאסו. שאדאם אינו יודע שלחוקר הבכיר המופקד על הפרוייקט מזימות מופלגות משלו. הרוזן פנרינג, יועצו המחונן של הקיסר, מפקפק ביכולתו של הסם המלאכותי לתפוס את מקומו של הסם המקורי, אך שאדאם אינו מקבל את דעתו וכאשר קנוניית ההונאה של בית הארקונן נחשפת, הקיסר יוצא לעשות שפטים בברון, ומתכוון לחסל את חולית, המקור היחיד למרקוח ברחבי הגלקסיה כולה. מתי מעט מבני אייקס הכבושה ממשיכים להיאבק בפולשים; השנים נוקפות, הנסיך רומבור, שהבטיח שחרור וגאולה אינו מגיע, והיאוש מכניעם. אך היורש לבית אייקס מנצח במלחמתו הפרטית, והוא נחוש בהחלטתו לחזור לאייקס. ידידו הקרוב, הדוכס לטו אטרייאידס, מסכן את קאלאדן, את ביתו ואת עצמו, כדי להעמיד לרשותו של הנסיך את העוצמה הצבאית הדרושה לו. ג'סיקה, פילגשו האהובה של לטו, נדרשת להתייצב בבירה הקיסרית, כדי ללדת תחת עינן הפקוחה של הבכירות בבנות גשרית את הבת המיוחלת, השלב הכמעט - אחרון בפרויקט האנושי שלהן. אך ג'סיקה כלל לא מודעת לתוכניות הנשגבות. היא עומדת למוטט במו - ידיה את המבנה הגנטי שהושקעו בו עשרים דורות. "בית קורינו" הוא החלק השלישי בטרילוגיה, לאחר "בית אטרייאידס" ו"בית הארקונן", המשלים את המקלעת המרתקת של היחסים בין האישים והכוחות השונים בקיסרות. כל הדמויות מתייצבות עתה בעמרות הגורליות בהן נפתחת עלילת "חולית": הפור נפל ואת הנעשה אין להשיב. בריאן הרברט, בנו של פרנק הרברט, ושותפו לכתיבה, קווין אנדרסון, סופר מד"ב ידוע בזכות עצמו, הסתייעו בטיוטות שהניח פרנק הרברט, והמשיכו לפתח את - הרעיונות עליהם שקדו האב והבן. העיתונות האמריקאית הרעיפה שבחים נלהבים: "'חולית' בכל כסות שהיא ממכרת ממש כמו הסם עצמו" כתב "קירקוס ריוויו" על "בית קורינו". "ניו יורק טיימס" הכתיר את "בית הארקונן" "הצלחה מרשימה".