ברומן לוסנה של משה בן הראש אנחנו פוגשים זקן בן אלף שנה היודע שהוא הולך למות ומנסה להעביר את מסורת חייו לנער בן עשרים במלגה, שהוריו היגרו מתטואן לישראל ואחר - כך שבו לספרד. הנער עסוק יותר במשחקים על הים, ברדיפה אחר בחורות ובצעדיו הראשונים כסופר מאשר בזקן המוזר שנקרא בדרכו ומכריח אותו לשבת שבעה ימים מול הים ולשמוע את מעשיותיו. לתוך הסיפור נכנסים מקומות ודמויות מן העבר שהזמן השאיר על תלן ללא יכולת למות או לחיות: כומר שאומר קדיש על קבר אביו הכומר, עורך דין ממקסיקו שמגיע למלגה בסוף המאה העשרים ונחקר על ידי בית דין של האינקויזיציה, העיר לוסנה שהושמדה על ידי המוסלמים במאה השתים עשרה, הים המציל ומטביע יהודים, נזיר שמנסה לשכנע את אביו להתנצר, יהודים מרוקאים בבתי כלא ישראלים, אעסים בפורטוגל שבורחים באוניות משא... "משה בן הראש הוא השור הזועם של הספרות העברית" ירון אביטוב, כל הזמן, 2001. "משה בן הראש הוא אחד המשוררים הראויים בין הצעירים הכותבים היום." נתן זך, הארץ, אוקטובר 2000. "משה בן הראש מספר לנו על מולדת שתמיד נמצאת במקום אחר, ואיננה על מפה כלשהי. היא ריח של עץ תפוזים בגרנדה בערב שמעולם לא היה" חוסה לואיס גרסיה מרטין, אל מונדו, ספרד 2000. משה בן הראש, סזפר, משורר ומתרגם, פרסם לאחרונה שני ספרים בהוצאת "אסטרולוג" - "לוסנה" ו"חודש פריזאי" ומכין לדפוס בימים אלו קובץ משירי צ'רלס בוקבסקי בתרגום לעברית.

שם הספר
שירת סוף העולם
קינת המהגר
לחם החלום - שירים 1980-2000
האיש הקטן שאוכל גרעינים
מפתחות לתטואן - קשת המזרח #7