נחום גוטמן (1980-1898), צייר, סופר ומאייר, עלה לארץ ישראל בשנת 1905 בהיותו בן שבע. ב1910-, עבר עם משפחתו ל``אחוזת בית``, שהיתה לעיר תל אביב. את מראות בראשיתה והווי החיים שלה נצר בזיכרונו, ואחר כך העלה אותם על הכתב בספר עיר קטנה ואנשים בה מעט, שהוא הסיפור המיתולוגי של העיר .
נחום גוטמן מספר ומנציח אירועים היסטוריים בחיי היישוב החדש, כמו מעשה הדלקת פנס הלוקס בעמוד התאורה, הקונצרט הראשון או ריב שכנים. דמויותיהם של הרופא ד``ר חיסין, עקיבא וייס השען והופנקו הכנר, מתוארות בחן ובהומור המאפיינים את כתיבתו של גוטמן. גם האירוע הטראגי של גירוש תושבי תל אביב וגלותם למושבות השרון מתואר מנקודת מבטו של מי שחווה ולא נכווה .
משנות ה-30, מלווים איוריו את ספרי ההיסטוריה של העיר העברית הראשונה, ומוסיפים נופך פיוטי, בקו פשוט ובטוח, לסיפור המעשה .