היש קורא שיוותר אדיש למקרא שיריו של יונתן ברקאי? בלשון ישירה, ציורית ורבת דמיון, מפליג ברקאי לתוך עולם קרקסי, דמוי חלום, מבהיל ופיוטי כאחד. הספר, בעל השם המצמרר, "באווירה הפסטורלית של בית העלמין", מעמיד במרכזו את המוות והחיים כמי ששוכנים לא רק זה לצד זה, או זה בעקבות זה, אלא זה בתוך זה; החיים והמוות כישות אחת.
שוב ושוב חוצה ברקאי את הגבול שבין מציאות להזיה ומלמדנו שהאמנות בעיקרה היא משחק. העיר, האדם, הטבע, הזמן, הגוף והאהבה - הכל ניתן לתחלופה, לביטול ולהמרה במשהו אחר. וכשהאמנות מכירה בכך שאנו חיים בתוך נשף מסכות של בדיה וחלום, היא עצמה הופכת לאמת. הבמה של ברקאי ריקה ומלאה, בו- זמנית, מופלאה ואמיתית עד כאב, ומזמינה את קוראיה למופע שירי בלתי נשכח.
יקיר בן משה
יונתן ברקאי, יליד 1935, חי ויוצר בתל אביב. 'באווירה הפסטורלית של בית העלמין' הוא ספר שיריו השני הרואה אור בעברית; קדם לו 'דוח קצר' (אבן חושן, 2010).
יונתן ברקאי פירסם גם שלושה ספרי שירה מתורגמים לפולנית (הוצאת ורסט, לובלין) שזכו לביקורות אוהדות.
כמו כן, תרגם מפולנית את ספר שיריו של תומאש יאסטרון "רק החיבה עולה לשמיים", (הוצאת פרדס, 2010), שזכה בשבחי הביקורת.
"יונתן ברקאי מעניק לנו בעברית חיה ועכשווית שירה בת זמננו, הכתובה במקצבים חופשיים, שרבות נקודות המגע בינה ובין מה שכותבים משוררים ישראלים באותן שנים. לקרוא את תומאש יאסטרון בעברית היא חוויה מענגת ומעשירה."
רפי וייכרט, משורר, מתרגם, מבקר ועורך "קשב לשירה"