זהו סיפורו של העולם התחתון של פריז. בולוואר סבאסטופול תוסס והומה מעוברים ושבים, החולפים על פני חלונות ראווה. השמש שקעה והלילה ברבבות עיניו מתעורר לחיים. הבולוואר עושה כל חייו על המדרכה. אווירה של שיכרות וליאות. יצאניות מסיירות כה וכה לרגלי עסקיהן. ותיקות ולמודות ניסיון שראו כבא הכל -ונערות שזה עתה נפתחו לחיים ולקסמו של הכסף הקל, הבא כמעט מעצמו. וישנם הגברים הרעבים, ולא ללחם. צעירים מטורזנים שלא טעמו או כמעט לא טעמו, ריגושי אהבה. ילידי פריז ובני הפרובינציה הרחוקה שעולמם צר עליהם. הללו באו לפריז להכיר את החיים, להיות גברים. הכסף משתפך כמו מעצמו. ויש שחיים מרווחי הפרוצות. שיודעים לכבוש ליבה של נערה, אשר עוד לא ידעה אהבה מהי, בתשומת - לב ופיתויים - כדי להניח לבסוף את כפם הכבדה עליהן ועל כספן. כתב את הספר שארל - לואי פיליפ, שמת בשנת 1909 בהיותו בן שלושים וחמש. הוא הטביע חותם על הספרות הצרפתית המודרנית, פתח לה דלתות לרווחה. הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד כתב עליו: "צפונות בו מעלות שיש בהן להפליא ולהדהים... יש לו הכוח לשמר את חיותו". המשורר האנגלי ט.ס. אליוט כתב: "בעיני, 'בוב' מסמל את פריז...פיליפ ניחן בכשרון נדיר".