ז'יד, לך לפלשתינה / עמנואל עצמון

ז'יד, לך לפלשתינה

עמנואל עצמון

בשנת 2000, מכיל 223 עמודים,







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
212 התעניינו בספר

תקציר הספר
גם כאשר לא היו פוגעים ביהודים פיזית היו הגויים קוראים אליהם : "ז'ידים, לכו לפלשתינה !" ואז בא היום הגדול. לא בדיוק משיח בא, ולא חמור לבן, אבל יהושע חזר הביתה וחצי זקנו מגולח. "זה האות," הכריז יהושע בהתעלות נפשית, "נוסעים לארץ ישרואל!" "ומה יהיה על המשיח ?" שאלה חנה בחרדה. "נמתין לו ביפו," ענה יהושע בהחלטיות, "ועד שיבוא נמשיך להתפלל שלוש פעמים ביום 'ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת', ולא נחדל להתפלל עד שיגיע." אפרים קם לאיטו ממושבו והכריז: "אין אלוהים !" עמנואל היה מזועזע, אפרים הסתובב על עקביו ויצא מן הצריפון. רק יצא וכבר חזר, נעמד בפישוק רחב על מפתן החדר והכריז שנית: "לא נכון, יש אלוהים, אבל הוא רשע ! " גמר והסתלק. "יש לי מפתח לחדר על הגג שמשמש לפעמים את אנשי - הבטחון הצופים מן העמדה אל החומות," הכריז עמנואל, "אולי את רוצה להיכנס לכמה דקות ולהתחמם קצת לפני שנרד בחזרה למטה?" תשועה הסכימה בלי מלים, ושניהם נכנסו לחדר וטרקו את הדלת מאחוריהם. מנעול ה'ייל' השמיע צליל עליז והדלת ננעלה. שריקת הרוח התחזקה במקצת. קולות מנוע המעלית וחריקות הכבלים נשמעו ונפסקו לסירוגין, דממו זמן - מה, ואז חזרו והשמיעו את קולם. איש לא הקשיב, איש לא שמע. לאיש לא היה איכפת. מדי פעם נשמעה ירייה בודדת מכיוון החומה, ולפעמים נשמע אפילו קול צרור משתלשל דרך האוויר. תוכו של החדר היה באותה שעה בחלל אחר, בעולם אחר. מבודד לחלוטין מן המלחמה, ומן הסכסוך היהודי - ערבי.







©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ