"בראש ועד הדיור של האוניברסיטה יושב שופט בדימוס וטוען טענה משונה: טובת הציבור דורשת את השינוי, וכאשר טובת הציבור עומדת מול טובת האזרח, טובת הציבור קודמת. זוהי טעות וזוהי חוצפה." "זה מזכיר לי את הגבר שנתפס משוטט בלילה ב"גן הדסה" בתל אביב בשבוע שהיו שם כמה מקרי אונס, והואשם בשוטטות בנסיבות חשודות כשמכשירי אונס מחוברים לגופו, מתוחים ובמצב הכן לפעולה." "מי שעומד כאן היום למשפט", אמר השופט, "הם לא שבעת הנאשמים אלא הפקידים שמריצים את המערכות המנגנוניות של המדינה. פקידים אלה שכחו שהאזרחים הם הבעלים של המדינה, שמפרישים חלק ניכר מהכנסתם ומזמנם כדי ליצור את השירותים שאדם פרטי אינו יכול לתת לעצמו. הפקידים האלה מרשים לעצמם פעולות שהאדם הפרטי היה מופלל עליהן, והם מרשים לעצמם לעשות זאת משום שהם מנהלים את מוסדות המדינה כעסק בערבון מוגבל: אין להם אחריות אישית לטעויות בשיקול דעת ואין להם עונש אישי עבור טיוח עובדות."

שם הספר
חמישים וחמש שעות אל הירח
הדרך סגורה
סילוק פסולת - מי יאמר למפלצת עינך אדומה?
ז'יד, לך לפלשתינה