ספר זה הוא קריאה חדשה בספר יצירה - כתב החידה הקצר ועז הביטוי שהטביע חותם עמוק על היצירה הדתית היהודית בכללה, ובעיקר על תורת הקבלה, הבנויה על יסודו ומהווה לו פירוש.
ליבס מקנה לספר משמעות ברורה בהפנותו לראשונה את הזרקור אל עיקרו, שהוא תורת היצירה האנושית, ובהצביעו על כך שפרטי ידע כעין מדעי הובאו בו דווקא כדי לבולמם, והריסתם היא היא היצירה.
בדיאלקטיקה מיסטית זו ניכר מתח משיחי מיוחד במינו שאינו מופנה לעתיד אלא להווה, ובו מצוי גם המפתח לחידה הגדולה של זמן כתיבתו של הספר.
הפתרון המוצע כאן שונה מכל הדעות המגוונות והרחוקות זו מזו שבספרות המחקר: הספר נכתב לפני חורבן בית שני, במאה הראשונה לספירה.
פתרון זה מסתייע גם בחשיפת רקעו של הספר במחשבה היהודית והכללית, בעיקר בספרות חז"ל, פילון האלכסנדרוני והפילוסופיה היוונית.
ליבס אינו מסתפק בהבנת ספר יצירה כשהוא לעצמו, אלא מוסיף ומראה את חיוניותה והתפתחותה של תורת היצירה של ספר יצירה בספרות שנסמכה עליו, ובמיוחד בחוג ספר הזוהר.
תורה זו, על עומקה ויופיה, רלוונטית גם לזמננו, הראוי למילים אלה, היוצאות מלבו של הספר: "אם רץ לבך שוב למקום."