» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (16):
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
יהדות,
רוצה,
אביב,
צריך להשיג,
הגות, יהדות ומחשבת ישראל,
בהזדמנות הקרובה,
יהדות,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
יהדות,
kd,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
ספרים שאני מעוניין בהם,
ה.ס. 2425 2210- 5924,
תומחר ,
ספרות יוונית - רומית,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ספר זה הוא קריאה חדשה בספר יצירה - כתב החידה הקצר ועז הביטוי שהטביע חותם עמוק על היצירה הדתית היהודית בכללה, ובעיקר על תורת הקבלה, הבנויה על יסודו ומהווה לו פירוש.
ליבס מקנה לספר משמעות ברורה בהפנותו לראשונה את הזרקור אל עיקרו, שהוא תורת היצירה האנושית, ובהצביעו על כך שפרטי ידע כעין מדעי הובאו בו דווקא כדי לבולמם, והריסתם היא היא היצירה.
בדיאלקטיקה מיסטית זו ניכר מתח משיחי מיוחד במינו שאינו מופנה לעתיד אלא להווה, ובו מצוי גם המפתח לחידה הגדולה של זמן כתיבתו של הספר.
הפתרון המוצע כאן שונה מכל הדעות המגוונות והרחוקות זו מזו שבספרות המחקר: הספר נכתב לפני חורבן בית שני, במאה הראשונה לספירה.
פתרון זה מסתייע גם בחשיפת רקעו של הספר במחשבה היהודית והכללית, בעיקר בספרות חז"ל, פילון האלכסנדרוני והפילוסופיה היוונית.
ליבס אינו מסתפק בהבנת ספר יצירה כשהוא לעצמו, אלא מוסיף ומראה את חיוניותה והתפתחותה של תורת היצירה של ספר יצירה בספרות שנסמכה עליו, ובמיוחד בחוג ספר הזוהר.
תורה זו, על עומקה ויופיה, רלוונטית גם לזמננו, הראוי למילים אלה, היוצאות מלבו של הספר: "אם רץ לבך שוב למקום."...
|
|
3.
|
|
עלילות אלוהים הוא סיפורו של הסיפור האלוהי - ביוונית 'מיתוס' - בדת ישראל. כאן נקבצו, במהדורה מעודכנת וממופתחת, מבחר ממחקרי המיתוס היהודי של המחבר. כמחצית מן המאמרים שמתפרסמים כאן מבהירים את המקום החיוני של היסוד המיתי ביהדות, את מהותו הדיאלקטית של המיתוס היהודי, ואף את המשמעות הדתית של העיסוק במחקרו. מאמרים אחרים מבררים פרקים עיקריים של מיתוס זה: תכונותיו ומידותיו של האל המקראי וגלגוליהן בספרות חז"ל ובקבלה, דמות השכינה והתפתחותה, הפיזיוגנומיה הקבלית, אישיותם של בעלי הסוד, מיתוס תיקון האלוהות של ספר הזוהר והופעתו המפתיעה אצל המשורר ה'כנעני' יונתן רטוש, ואף קשרים בלתי-צפויים בין מיתוסים יווניים לבין היהדות, ובכלל זה האודיסיאה המופלאה של הלנה היפה, שאחרי מלחמת טרויה הגיעה לככב בלב המיסטיקה היהודית, והשפיעה אפילו על תפיסות מיתיות של קידוש השם.המחבר, יהודה ליבס, הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים....
|
|
5.
|
|
בספר הזוהר מסופר על שני חכמים, ר' יוסי ור' חייא, שתוך כדי התבוננות בשחר העולה אל שמי המזרח נזכרים בבני הקדם, עובדי האלילים הפולחים לכוכב השחר, 'אלהי המרגלית המאירה', ונעזרים בקרניו למציאת זהב ואבנים יקרות. שיחת החכמים מגלה יחס אמביוולנטי אל אותו פולחן, שעם היותו עבודה זרה, מקור אמתי יש לו, קדום וקדוש. סיפור זה משמש נקודת מוצא לספר שלפנינו, שבעשרים פרקיו נפרשת יריעה רחבה, המאירה דיאלקטיקה עמוקה ומעניינת המאפיינת את הספרות הזוהרית, שאינה מכירה באמת שאיננה חלק מתורת ישראל, אך בתוך מסגרתה של הדת המונותיאיסטית מוצאת מקום ראוי לשלל יסודות תרבותיים מרחבי העולם הנודע. הספר מתאר בפרטות את יסודות פולחן השחר בדתות אחרות שאפשר שהיו לעיני הזוהר, ומראה איך נקלטו ושולבו בקבלת הזוהר, ואף מכיל פרק מבוא נרחב על מעמדם של מאורות השמים בדת ישראל.
יהודה ליבס, איש ירושלים, הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית. מספריו: פרקים במילון ספר הזוהר (1976); חטאו של אלישע, ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית (1990); סוד האמונה השבתאית (תשנ"ה); תורת היצירה של ספר יצירה (2000); עלילות אלהים (2008); מנמוסיני: תרגומי שירה עתיקה (2011)....
|
|
