מחבר האמרה "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה", התכוון לא רק לתפישת הפורנוגרפיה ביבשות שונות, אלא גם )כנראה( בשפות שונות. באננלית למשל, הביטויים פאק - אוף )לך תזדיין(, מאזר - פאקר )מקביל לכוס - אממק(, סאק - מיי - דיק )מצוץ לי ת'זין(, ג'רק - אוף )לך תאונן( ואחרים - שגורים בכל הסרטים האמריקניים. לעומת זאת, בשפה העברית, המילים: כוס, זין, זיון, מציצה, וכדומה - נחשבות עדיין ל"מילים גסות", למרות שכוסית" )חתיכה( ו"כוסי" )חתיך( כבר קיבלו לגיטמציה. האבסורד הוא שבספר עברי מסויים מצאתי, על יד ה"כוסית" והכוסי" את המילה זין מודפסת ז - ן, ולזיין - לז - - ן. למה? ככה! ואשר לחמשירי הזימה )חמישגלים( שבספר. ובכן החמשיר )חמש - שיר( נולד בבריגדת המורדים האירית, שהתארגנה בסוף המאה ה17 - , בעיר לימריק )ומכאן גם שמו האנגלי - לימריק(, והיה בעצם ניבול - פה - חיילי בחרוזים. רק אחר כך הפך החמשיר לצורה ספרותית מקובלת. כלומר חמשירי - זימה הם בעצם "חזרה למקורות." ומה גם שמספר החמישגלים שבספר )69(, אף הוא מספר המבטא כידוע משגל צרפתי. בקיצור: לצעירים ספר זה הוא פורנוגרפיה צרופה, ולמבוגרים - נעים להזכר.