“הספר "המרדף אחרי הרץ" (הוצאת מטר, 2001) מאת כריסטופר רייך עוסק בגרמניה, חודשיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה באירופה, ביולי 1945. אריך סייס, רב סרן באס. אס. ורץ אולימפי לשעבר שכינויו "האריה הלבן", נמלט ממחנה שבויים אמריקני. אחר סייס, שנחשב לפושע מלחמה לאחר שלקח חלק לא רק בהשמדת יהודים אלא גם ברצח שבויים אמריקניים במהלך המערכה בארדנים כחצי שנה קודם לכן, רודף רב סרן דוולין ג'אג' מהרקליטות הצבאית. ג'אג', בלש לשעבר במחלק הרצח של משטרת ניו יורק, רודף אחר סייס בשל מניע אישי מאוד: בין השבויים הנרצחים היה גם אחיו הגדול. ג'אג' הוא חוקר קשוח ואף שעברו "שש שנים לאחר שפרש משורות המשטרה, האקדח נח בידו בטבעיות כמו ספר תנ"ך בידו של כומר. ניצרה משוחררת, אקדח דרוך. התרגולת חזרה אליו במהירות" (עמוד 77)
עד מהרה מתברר לג'אג' כי סייס הוא דג גדול בהרבה משהעריך. מתברר שבין שאר תפקידיו שירת סייס בכוחות המיוחדים, בחטיבת ברנדנבורג. מפקדו, גנרל אוליבר פון לוק הסביר לג'אג' שהמטרה "היתה לאמן חיילים להילחם מעבר לקווי האויב. לא כאנשי קומנדו, אף כי מובן שהם אומנו בחבלה ובהריגה, כי אם בהתחזות לאויב, בהסתננות ליחידותיו כדי לחולל תוהו ובוהו וכדי לקעקע את מבנה הפיקוד של האויב" (עמוד 156). סייס, שהיה מהטובים ביותר שאימן פון לוק, שירת בחטיבה שנתיים ולקח חלק בפעילות מבצעית בפולין, בהולנד וברוסיה. "הוא חי מאחורי הקווים. הוא נעשה האויב" (עמוד 157), הדגיש מפקדו באוזני ג'אג'.
לג'אג' מסייעים אינגריד באך, בתו היפהפייה של אחד האישים החזקים ביותר בגרמניה הנאצית, שהיתה ארוסתו של סייס, וסמל (למעשה סרן) דארן האני (ששמו האמיתי דריוס הונקר), שמשרת לכאורה ביחידת המודיעין המסכל אך את עיטור כוכב הכסף שעל חזהו קביל כששירת ביחידה אחרת לגמרי. האני, קצין כוחות מיוחדים ומתנקש במשרד לשירותים אסטרטגיים, או-אס-אס (הגוף שקדם ל-CIA) כבר רגיל למשימות מסמרות שיער. "באו-אס-אס לימדו לעשות כמעט הכל. הוא הרג גנרלים נאצים בשנתם ערב הפלישה לנורמנדיה, רדף אחרי פושעי מלחמה נמלטים" (עמוד 374), אבל הפעם הבוס שלו, ויליאם דונובן מוטרד מאוד. מתברר שבריחתו של סייס קשורה לדעתו למזימה אפלה במיוחד ואם ג'אג', אינגריד והאני לא יצליחו לעצור את סייס הוא עלול ליזום שרשרת אירועים שתביא לפרוץ מלחמת עולם שלישית, רגע אחרי שהסתיימה השנייה.
הספר מותח מאוד, והמחבר הצליח לתאר בדיוק רב ובאופן ששובה את הקורא את גרמניה שלאחר המלחמה, וליצור דמויות אמינות. גם תרגום הספר מוצלח. בקיצור מומלץ מאוד.”
