ר' יחיא צאלח (נפטר 1805), גדול חכמי תימן במאה הי"ח ומעצב דמותה הרוחנית והחברתית בעת החדשה. בין יצירותיו חיבורו ההיסטוריוגראפי הנודע בשמו "מגילת תימן", שבו הוא סוקר את תולדות יהודי תימן בכל שנות גלותם.
ד"ר יוסף טובי ההדיר את המגילה וליווה את הספר בהערות משוות מפורטות, שיש בהן כדי לסכם את ידיעותינו על יהודי תימן על־פי המחקר המודרני. ד"ר טובי הוסיף לספרו חמישה פרקים בהם דן בהרחבה במאורעות ובדמויות מרכזיים, כגון השבתאות בתימן ותוצאותיה גזירת העטרות תכ"/1667) וגלות מוזע (תל"ט/1679), שהן מן המאורעות המרכזיים בתולדות יהודי תימן במאות השנים האחרונות.
המחבר עשה שימוש נרחב במחקר המודרני לצד מקורות לא ידועים מתוך כתבי-יר יהודיים ומתוך הספרות הערבית של הדת הזיירית בתימן. באופן זה נתבררו פרשות עלומות מקורותיהם של יהודי תימן. בעבודה מדוקדקת, של איסוף פרט לפרט, צייר המחבר תמונה נאמנה וראשונית מחיי יהודי תימן, במאות הי"ז והי"ח. המחקר גם שופך אור על דיוקנאותיהן של שתיים מן
המשפחות החשובות בקרב יהודי תימן, שרבים מבניהן נשאו תפקידים מרכזיים בהנהגת הקהילה
משפחות עראקי וצאלח.
מחבר הספר, ד"ר יוסף טובי, מרצה לספרות עברית של ימי הביניים באוניברסיטת חיפה ולתולדות היהודים בארצות האיסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים, פירסם עד עתה שורה ארוכה של ספרים ומחקרים בנושאים אלו. בין ספריו: "יהודי תימן במאה הי"ט" (תל־אביב תשל"ו): "כתבי היד התימניים במכון בן צבי" (ירושלים תשמ"ב): "פיוטי רב סעדיה גאון" (ירושלים תשמ"ב).