דפים אלה הנם סיפור אישי (בלא שום יומרה לתפוס בקרסולי איזושהי "אמת אובייקטיבית,) של איש שצעד באחד ממסלולי ההגשמה הציונית בארץ, מימי נעוריו בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, והמתמיד בכך עד עצם היום הזה. מסלול תנועתו, "השומר הצעיר", וביטויו הבוגר - הקיבוץ הארצי, עם כל היותו בעל סימני זהות ייחודיים, חבר מיסודו לדרך המלך של העשייה הציונית, למה שכונה פעם בשם "ארץ ישראל העובדת". לפנינו סיפור של ילדות ברוסיה, של עליה ארצה בראשית שנות השלושים, של תל - אביב הקטנה, של בית הספר העממי "תל נורדוי", תנועת הנוער, הפלמ"ח, מלחמת העצמאות, הסערות האידיאולוגיות שפקדו ופוקדות את הקיבוץ, במקרה הנידון - בית אלפא, והשלכותיהן על רקמת החיים החברתית, החל מהימים שהקיבוץ נחשב בהם בעיני שוחרי נתיבות בעולם כמופת לחברה אלטרנטיבית, לתא של החברה העתידה, וכלה באבדן הדרך והמבוכה הכללית של התנועה הקיבוצית כיום. ועוד כהנה וכהנה אפיזודות ואירועים שקנו לעצמם שביתה ייחודית במאגר זיכרונו של המספר, כגון שליחות אל היהודים בבריה"מ, או פגישותיו עם אישים שונים, או קורותיהם של ספרים שהיה סנדקם או מריקם לעברית.
