לפני שש שנים החל ניל דונאלד וולש בשיחה, שבה עיצב את יחסיו הייחודיים עם אלהים, אלוהים הנמצא בכל מקום, עם כל אחד והמדבר אלינו בכל אשר נעשה.
הבחירה בידינו אם לעצור ולהקשיב, למד ניל.
הבחירה בידינו אם לענות... ולהתחיל את שיחתנו שלנו.
ובעודנו מקשיבים ועונים, בעודנו מבקשים ומקבלים, קשרינו עם אלוהים מתחזקים. שיחתנו תעמיק במשך הזמן ותהפוך לידידות: לקשר קרוב יותר, עשיר ומלא יותר.
הקשיבו... ואלוהים יצעד לצידכם, כידידכם.
השיחה הופכת לידידות... מערכת היחסים שלכם איתי אינה שונה ממערכות היחסים שלכם זה עם זה.
אתם מתחילים להכיר זה את זה בשיחה.
אם זה הולך טוב, אתם מפתחים ידידות.
ואם זה הולך טוב, אתם חווים תחושת אחדות - איחוד - עם האדם האחר.
זה בדיוק אותו הדבר איתי. בהתחלה אנחנו משוחחים.
כל אחד מכם חווה את שיחותיו עם אלוהים בדרכו שלו, ובדרכים שונות בזמנים שונים.
זו תמיד תהיה שיחה דו - סטרית, כמו שיחתנו כרגע.
זו יכולה להיות שיחה "בראש", על נייר או באופן שבו יידרש לתשובותי קצת יותר זמן להגיע, כגון בצורת השיר הבא שאתם שומעים, הסרט הבא שבו אתם צופים, ההרצאה הבאה שאתם שומעים, המאמר הבא בעיתון שאתם קוראים או המפשט שפלט חבר ש"במקרה" נתקלתם בו ברחוב.
ברגע שברור לכם שאנחנו תמיד משוחחים, נוכל להתקדם לידידות.