“כשהייתי נערה ידעתי שאם אני רוצה לקרוא ספר טוב, ספר סוחף ומערסל, דפנה דה-מוריה תספק את הסחורה! עברו כמה שנים, ואפילו עשרות שנים, וגם עכשיו אני כמהה לספרים ולסופרים טובים שכאלה. את ספריה של ברברה ויין אני קוראת באנגלית ומתמוגגת. לצערי אני רואה כאן באתר שרק אחד מהם מופיע בעברית ("המינוטאור"), ומשום מה יש לי תחושה שקראתי אותו או התרשמתי באיזשהו אופן שדווקא הוא מוצלח פחות. ברברה ויין היא בעצם רות רנדל, סופרת ספרי המתח. בספריה תחת שם העט ברברה ויין היא כותבת רומנים שאינם ספרי מתח, אך תמיד יש בהם סוד כלשהו, תעלומה כלשהי, המלווה את הדמויות ורק בסוף הספר נפתרת לחלוטין. בדרך אנחנו חיים עם דמויות שאנחנו מתוודעים אליהן לאט לאט ("לאט" היא מילת מפתח, לפחות ב- grasshopper – הכול מתפתח לאט, ובכל זאת אין רגע דל) והן כל כך מעניינות, מורכבות, אנושיות. grasshopper - חרגול - הוא דימוי לעמוד מתח גבוה, הפורש את זרועותיו לצדדים ונראה כמו חרגול... מאז שקראתי לפני כחודשיים את הספר הזה, פתאום אני שמה לב לחרגולים האלה, שבדרך כלל הם שקופים מבחינתנו. הסיפור מתרחש בלונדון של שנות השמונים, כשגם אני הייתי בערך בגילה של חבורת הצעירים המככבת בסיפור הנפלא והמיוחד הזה. כל כך בא לי לתפוס טרמפ עם מי שעוד יקרא את הספר כדי לחוות אותו עוד קצת!”