הוא היה שחקן כדורגל נערץ והיא יפהפיה נועזת, ראשה מלא ציפיות וחלומות, כשניצתה אהבתם, ברגישות, באיפוק והשתאות, מתבונן בנם המספר, עד ומשתתף, בתחושה שהבנתו אותם, מעלומיהם ועד אחריתם, היא גם הבנת חייו. בפרוזה מעודנת, בהירה ומדויקת, מגלף המספר את דמות הוריו, את דמותו שלו ודמות התקופה, תוך העמדה ססגונית של עולם ילדות מנדטורי, במקביל לאהבתם המורכבת של הוריו. סיפורו מתנהל עם מטוטלת הזכרון מקוטב אל קוטב, משמחת הלבלוב אל כאב הבלייה, ומגיע לשיאו כשלאחר שנים במרחקים הוא שב הביתה ונקלע למפגש חושפני עם זמן נכחד. ספר אינטימי, עצוב לעתים, משעשע לעתים, הפורט על נימים סמויות בתיאוריו הכנים, המרגשים, המעמיקים לגעת. מעבר לסיפור עצמו, מפגינה כאן העברית כוח ונוכחות מהריבה. הישג בולט בסיפורת של גדעון תלפז, מחברם של ששה קבצי סיפורים קצרים וחמישה רומנים. ספוריו התפרסמו בכתבי עת נודעים ברחבי העולם.

שם הספר
אלי ואליזבת
שכונת חאפ [מהדורת 1967]
האפיקורוס
תכלת וארגמן
צוואתו של דיק קולינס