התמורה הגדולה שחלה באמנות הציור בתחילת המאה - המעבר מן המוחש אל המופשט, ואסילי היה מבשרה ומבססה. בשנת 1910 צייר קבוצה קטנה של תמונות, שאין בהן נושא מתואר במשמעות הרגילה של מונח זה, ובה בשנה התחיל רושם בכתב את דעותיו והשקפותיו לביסוס התמורה המהפכנית הזאת. רשימות אלה נכללו בספר שלפנינו. הרשימות נכתבו מתוך סערת נפש ואמונה עמוקה בחובת האמנות להתגבר על `הפיתוי החומרני שהנפש נכנעת לו למראית עין;, באשר יש לה לאמנות ייעוד, `גם כוח נבואי מעורר, היכול לפעול הרחק והעמק`. כי עם כל החידוש המהפכני שבדעותיו ובמפעלו האמנותי ינק קאנדינסקי מהלכי רוח דתיים, שהשפיעו עליו בצעירותו ולא פסקה ממנו השפעתם. וכן הוא מתבל ומחזק דעותיו באסוציאציות מעולם המחשבה הדתית, וכאילו קושר את האמנות החדשה בדימוי של גאולה רוחנית כללית. הספר יוצא בסדרת `מחקרים באמנות ובתולדותיה`, בעריכתו של פרופ` משה ברש, שהקדים לו מבוא המבהיר את מקורות יניקתו ומאת נפשו של קאנידנסקי ומקומו בעולם האמנות המודרנית. לרשימות שבספר נלוו רישומים מעשה ידי האמן המחבר, כהופעתם במהדורה המקורית, וכן שמונה לוחות של תמונות.