גן הצבאים , שראה אור ב-1955. הוא דיוקן מר של הוליווד כסמל לאומה האמריקנית בכללותה, כפי שהיא משתקפת דרך סיפוריהם של שלושה גברים: במאי קולנוע הנרדף על ידי ועדת הקונגרס לחקירת פעילויות אנטי-אמריקניות, איש צבא משוחרר שאינו מוצא את מקומו בחברה שלאחר המלחמה, וסרסור שאפתני ופילוסופי בסגנון של מעין פאוסט מודרני.
מדבר הזהב, מקום בו מתרחשת עלילת הסיפור, אינו אלא עיר נופש אליה נמלטים בני החברה הנוצצת של הוליווד שעה שהם מבקשים להתרחק מעיר הסרטים. זוהי מעין חממה פעלתנית בעלת אופי מפוקפק מאוד. מקום מקלט לכוכבי קולנוע, מאהבים, סרסורים למיניהם, שדכנים, סחטנים, מהמרים וזונות ומעל לכול, ולמרות הכול, עיר חלומות.
אמריקה המתוארת בגן הצבאים היא עולם הטובע בזיוף וכזב, שתושביו לכודים בסחרחרת מתמדת של פנטזיות עד כדי אובדן כל תחושת עצמאות ויכולת להבחין היכן הפנטזיה מסתיימת, או מה מצוי מעבר לה. גם כאשר מתברר להם לבסוף (כמו לתסריטאי הקשיש אייטל) שהם מרמים את עצמם, הם חסרים את הכוח לחולל שינוי.
בסרגיוס או'שונסי, הצעיר המתעתד להיות סופר, העמיד מיילר אדם המתנודד בשולי תרבותו, נמשך אליה בעבותות קסם ובוחל בה בעת ובעונה אחת.
"מכל הרומנים שכתבתי, בגן הצבאים השקעתי את המאמץ הגדול ביותר," אמר מיילר. "אני יכול להגן בו על כל משפט."
"נורמן מיילר... אף שאינו נקי ממגרעות, הוא אחד מבין שניים או שלושה הסופרים המוכשרים ביותר בדורו"/מלקולם קאולי
"מיילר ניחן בכישרון המיוחד לגדולי המספרים היודעים לעורר את הדמיון"
מספריו של נורמן מיילר בהוצאת זמורה-ביתן: העירומים והמתים; שירת התליין; קשוחים אינם רוקדים.