מול הבד, נסתר מעינינו ומכחול בידו, ניצב אוגוסט רנואר. לא פעם הוא מתאהב בנשים שהוא מצייר. חובש המגבעת שבתמונה הוא אספן האמנות שארל אפרוזי. על המעקה נשענת אלפונסין פורנייז, בתו של בעל בית הקפה. עוד שנים-עשר מתושבי פריז של המאה ה-19 – ובהם עיתונאי איטלקי, גיבור מלחמה, צייר עשיר, שחקנית מפורסמת ואשתו לעתיד של רנואר – שימשו מודלים ליצירת המופת "סעודת השייטים".
מבעד לעיניהן של שבעה מהם מביאה אלינו מחברת רבי-המכר סוזן ורילנד את מלאכת יצירתו של הציור הזה, ואיתה את חייה הסוערים והסואנים של פריז, של תושביה ושל האמנים שביקשו לכונן בה שפה חדשה של חיים ושל יצירה.

"הציורים מאפשרים לנו לחיות מעבר לזמן ולמקום שלנו", אומרת וירלנד. "בלי הכוח לדמיין את חייהם של אחרים, אין קשר אנושי, ולפיכך גם לא חמלה. בלי חמלה מת הכל. האמנות והספרות הן התרופה לכך".

ואכן, חיים שלמים של חמלה, אהבה, תשוקה, קנאה והומור מתנקזים כאן אל היצירה:
אל הציור שצבעיו יוצאים אלינו מן הבד – ואל הספר המשיב אותנו אליהם.

שם הספר
ייסורי ארטמיסיה - עידנים #
הרשימה של ליזט