לפני המקרה של ראי סאריס היה קאשין אדם אחר, שוטר אחר. אז הוא נע מהר יותר. הוא היה פחות מהורהר, פחות רדוף, אבל כאשר אתה עומד מול המוות פנים אל פנים - אתה משתנה. הלהט לנקות את העיר מן הרקב שהפשע מביא עימו - גם הוא כבר לא מה שהיה.
פירוש הדבר עבור קאשין היה הצבה הרחק מעולם הרוצחים, במקום שקט על חוף האוקיינוס. במקום שבו הוא נולד. כל מה שהיה צריך לעשות כאן הוא להיות השוטר הכפרי נעים ההליכות וללכת לטייל עם הכלבים. כן, ולפעמים גם לחשוב איך הוא היה לפני סאריס.
ואז, כאשר מישהו תוקף באלימות את צ'ארלס בורגוין הנדבן המקומי, כל העקבות מוליכים אל שלושה נערים מהקהילה האבוריג'ינית הסמוכה. קאשין אינו משוכנע באשמתם. וכאשר טרגדיה רודפת טרגדיה, הוא מוצא את עצמו נאחז במשהו שמוטב היה לו הרפה.
"החוף השבור" הוא רומן מתח על מקום, על משפחה, על יחסי שחורים ולבנים. על פוליטיקה וכוח על הצורך לחיות בכבוד חיים מהוגנים בעולם קשה ונטול חמלה. זהו רומן מתח המותר את גבולות הז'אנר. לא תקראו השנה ספר מותח מזה.
פיטר טמפל נחשב לכותב ספרי הפשע הטוב ביותר באוסטרליה, במיוחד בשל כישרונו לשלב עלילות מרתקות בליהוק של דמויות מדהימות.