המקום ­ ניו-יורק. הזמן ­ אוגוסט 2000. הוא ­ פסנתרן כושל שמביים סרטים אילמים על חרא של כלבים. היא ­ יאפית מסאן חוזה, שגרה בניו׀יורק כדי לא לגור בשומקום, ותמיד רצתה חתול אבל לא קנתה כי היא אף פעם לא עושה את הדברים שהיא הכי רוצה. האירוע ­ מיינרד וגניקה נתקלים זה בזה לראשונה ברכבת התחתית. מאותו רגע, שרשרת של התרחשויות מלווה את מערכת היחסים של השניים, ומובילה להבנתם שניו׀יורק, עיר שבה שני אנשים לעולם לא נפגשים פעמיים, היא המקום המושלם להתאהבות. סגנונו המיוחד של מיינרד וגניקה נע בין מונולוגים תיאטרליים לתיעוד דוקומנטרי, ומרשה אפילו לחתול מיוחס לשבת מול המ צלמה ולהביע את דעתו. מיינרד, גניקה, בני משפחותיהם והאנשים שאותם הם פוגשים ­ מציעים את גרסתם למתרחש בעיר ניו׀יורק ובחייהם לפני היכרותם של השניים ואחריה. ביחד הם יוצרים קולאז של קולות, שמעניק לקורא חוויה ייחודית ומרתקת.