סיפור פשוט: חייל משוחרר הולך לאוניברסיטה, לומד שפות, גומר תואר ראשון בבלשנות. אמא לוחצת להמשיך לתואר שני. הודו לא קוסמת לו, סמים הוא לא אוהב. יש לו חברה, יפה אבל נודניקית. מה עושים? הולכים לעבוד במרכז לבריאות הנפש, באמצע הדרך בין ירושלים לבית-שמש. את המטופלים בבית-המשוגעים הוא לא סובל. הוא רק רוצה שיעזבו אותו בשקט. אבל כולם מציקים, רוצים תשומת לב, רוצים שיתבגר, שיגלה קצת אחריות. רוצים לדעת למה הוא כותב בלשון עבודה זרה.
נכון, עברית שפה קשה: נרדמה לאלפיים שנה, הולכת מימין לשמאל, וכל הזמן צריך להמציא מילים חדשות לדברים פשוטים כמו תפוז ותת-מקלע ותוכנות הצפנה. אבל זו לשון התנ"ך, שפת האם של אלוהים. אז למה צריך לכתוב באנגלית?