“הספר לא הצליח לעמוד בציפיות שלי, מאד התאכזבתי ממנו. במקום לדבר על אופן הכתיבה לילדים ואופי הפואטיקה של ספרותה ילדים הספר הזה מתבכיין במשך עמודים על גבי עמודים שלסופרי ילדים אין מעמד גבוה, הם אינם זוכים לפרסים יקרי ערך, ומתייחסים אליהם בצורה נחותה, הספר מדגיש שוב ושוב עד שכבר נמאס שספרות ילדים נחשבת פחות מספרות מבוגרים והכל במעין אוביקטיביות מדעית המלווה במרמור של אנשי מקצוע של מקבלים את מלוא הערכתם.

כשהספר כבר מתחיל לעלות על גל יותר רציני ונחשב הוא הופך לנוחסאתי מאד, ומדבר על שלוש דרכים עיקריות לטיפול בספרות ילדים- כלומר על מערכת אילוצים שסופר ילדים נאלץ להתמודד איתה כאשר הוא כותב סיפור ילדים- בין אם כתיבה המיועדת רק לילדים, כתיבה אמביוולנטית כמו 'עליסה' שמדברת לילדים וגם למבוגרים מעל לראשם של הילדים, ולבסוף ספרות הילדים ה'רדודה' כמו סדרות הילדים של אניד בלינטון.

הדבר המרגיז ביותר בספר לדעתי, הוא ההתמקדות בספר הילדים 'דני אלוף העולם' העוסק בגניבה (!) וההסברים שמדובר למעשה בספרות חינוכית לילדים. כשכאשר בודקים בציציות מגלים שלמעשה הספר הזה נחקר לאורכו ולרחובו כי כותב הספר 'מעשה ילדות' היא המתרגמת של דני אלוף העולם.

דבר שלישי שאני חייב לציין. למדתי את הקורס באוניברסיטה הפתוחה, הוא רק נראה קל, אבל ממוצע הציונים נמוך מאד, כולם מקבלים למטה משמונים כדי לשוות נופך של יוקרה לקורס, בקיצור אל תבזבזו את הזמן על נפיל השיממון הזה, וקחו לעצמכם ספר טוב יותר על ספרות ילדים או קורס טוב יותר באוניברסיטה הפתוחה.”