השירים בקובץ זה הם מונולוגים רבי עוצמה. דרכם משקיפה אטווד באופן נוקב ואירוני על ילדותה, נערותה, יחסה למין ולגברים, פוליטיקה ומלחמות, ובשירים האחרונים גם בקדרות ובכאב על מות אביה.

הלנה מטרויה, המתפרנסת מריקוד בבארים, פותחת את המונולוג בפסקה הבאה:
העולם מלא בנשים
שיגידו לי שאני צריכה להתבייש בעצמי
אילו רק יכלו. הפסיקי לרקוד
שיהיה לך קצת כבוד עצמי
ועבודה מסודרת.
בטח. ושכר מינימום,
וורידים בולטים, רק מעמידה
באותו המקום במשך שמונה שעות
מאחורי דלפק הזכוכית,
מכופתרת עד צוואר, במקום,
עירומה כמו סנדוויץ' בשר...
מנוצלת הן תגדנה. כן, בכל
אחת מן הדרכים, אבל הבחירה באיזו
דרך היא שלי, ואני בוחרת בכסף.

המשוררת
מרגרט אטווד נולדה באוטווה שבאונטריו, קנדה בשנת 1939.
אטווד היא מן החשובות שבסופרות והמשוררות הצפון אמריקאיות. כתבה תשעה רומנים שתורגמו ליותר מעשרים שפות. ארבעה מהם תורגמו לעברית.
פרסמה קובצי שירים שתורגמו אף הם למספר רב של שפות, כאשר החוט המקשר בין השירים, אולי אפילו "הסימן המסחרי" של המשוררת, הוא המונולוגים החזקים של הדמויות הדוברות בשיריה. אוסף שירים זה לקוח מספר שיריה האחרון, שפורסם בשנת 1995.

התרגום
המקור, וכך גם התרגום, נכתבו בשפה נוקבת, מדוברת ועכשווית. המתרגם, איתן מילר, הוא פרופסור בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הוא מתרגם שירים מאנגלית ומגרמנית.

מרגרט אטווד

מרגרט אטווד — מלכת הספרות הקנדית — היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם, "זקנת השבט" כמעט בעל כורחה. (שכן "כמה אנחנו כמהים לכך, להיעדר עצות!"), וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות משולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד חיברה יותר מ־30 ספרי פרוזה, שכמה מהם, דוגמת עין החתול והמת... המשך לקרוא

שם הספר
פנלופאה - המיתוס של פנלופה ואדיסאוס
לפני הכל
עין החתול - אתנחתא #
הכלה השודדת
האישה האכילה