זו שאותה לא נדע / אסף מידני
אָמְרוּ חֲכָמִים וְסִפרו הַיּוֹדְעִים
כִּי הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדוֹת וִיעָרוֹת
שם שׁוֹכְנִים שְׁבָטִים וְעַמִּים וּמִינֵי יְצוּרִים חַיִּים
אוֹדוֹתֶיהָ סִפְּרוּ הַשּׁוֹקְדִים בְּכָל הַמִּגְדָּלִים
כִּי הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ מוּטָב שֶׁתְּהֵא אֲרֻכָּה מִתָּמִיד
עוֹבֶרֶת בִּנְמֵלִים טִירוֹת וַאֲגַמִּים
רְצוּפָה אַבְנֵי ירק וְאִזְמַרְגָּדִים וּלְעִתִּים
בַּזֶּלֶת וְדַרְדָּרִים
הֵם לֹא סִלְּפוּ, הִיא שָׁם, אַךְ אוֹתָהּ לֹא בְּנָקֵל נִמְצָא.
אוּלַי בְּיוֹם בָּהִיר
אִם תַּעֲצֹר לְרֶגַע אֶת הַמַּסָּע וְתִשְׁכַּב פְּרַקְדָּן
וְתַבִּיט הַיְשֵׁר נְכוֹחָה,
תִּמְצָא, אוֹתָהּ מִסְּבִיבְךָ עוֹטֶפֶת
בִּגְלִימָה, מְכַסָּה
צְבָעֶיהָ, בְּרוּרִים כְּפִי בְּחִירָתְךָ,
בָּהֶם חָפֵץ לְבָבְךָ.
אַל תֵּחַת לְקַבְּלָהּ חַוֵּה אוֹתָהּ
וְהַעֲבֵר אוֹתָהּ הָלְאָה אֶל אֵלּוּ שֶׁיָּדָם לֹא הִשִּׂיגָה
הָרוֹצִים כָּל כָּךְ לְמצאָהּ.
הִיא אוּלַי נִיצוֹץ שֶׁדָּעַךְ וְחָזַר לִזְהֹב
בְּפָגְשֵׁנוּ אָח קָרוֹב שֶׁהָלַךְ רָחוֹק
וְאוּלַי תְּחוּשַׁת הָעֶלְבּוֹן הַצּוֹרֵב עֵת הָאַשְׁלָיָה
שֶׁבְּלִבְּךָ אלי סְלָעִים הִתְנַפְּצָה
וְאוּלַי הִיא הָרֶגֶשׁ הַמְּפַעֵם, בַּלֵּב בְּחָזְקָה
כְּשֶׁעוֹלָלִים נִצְמָדִים אֶל חֵיקְךָ
אוֹ מַנְגִּינָה הָעוֹלָה עִם זִכְרוֹנָם שֶׁל יְקָרִים, יְקָרִים
אוֹ הַתְּחוּשָׁה הַמִּתְדַּפֶּקֶת בְּבִטְנָם שֶׁל אוֹהֲבִים, אוֹהֲבִים.
הִיא קַיֶּמֶת מַמְתִּינָה לְךָ
חֲתֹר סְפִינָתְךָ אֵלֶיהָ בְּעָצְמָה שְׁלֵוָה.
אתָּה תִּמְצְאֶהָ מְחַכָּה לְךָ
בְּבֵית מַרְזֵחַ נָטוּשׁ אוֹ בְּהֶרוֹדְיוֹן, הוֹמֶה עם
גּוּפְךָ, יוֹדֵעַ קָשה הִיא לְעִכּוּל
מִשְׁאַלְתָּהּ הִיא כִּי תְּקַבְּלה עַל כָּל שֶׁמַּצִּיעָה
וְאִם תִּמְצְאֶהָ אַל תֵּחַת
טְעַם אוֹתָהּ וְהוֹסֵף קִימֶל, רֵיחָן וְעִירִית
רוֹזְמָרִין, מַרְוָה וְקוֹרָנִית
חַוֵּה אוֹתָהּ עַזָּה הִיא
אֶל תאבה לְאֵלּוּ הָרוֹצִים לְכַלּוֹתָהּ
הֱיֵה עִקֵּשׁ
וְהִיא תּוֹפִיעַ שׁוּב, גַּם אַחַר כָּךְ
אִם בַּזֶּה יֶחְפַּץ לְבָבְךָ.
וּכְשֶׁתַּעֲבִיר אוֹתָהּ הָלְאָה
עֲשֵׂה זֹאת בְּחֶדְוָה וְסַבְלָנוּת גַּם לְךָ הָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיגָהּ
אָז, עִם קַבָּלָתָהּ
תֵּדַע
מִיהִי זוֹ אוֹתָהּ לֹא נֵדַע.