"נשמתו של אינדיאני" פורש לפנינו את עולמם הנכחד של האינדיאנים. ספר קטן זה אינו מתיימר להיות חיבור מדעי, אך הוא קורע צוהר חשוב לאורחות חייהם של האינדיאנים ולתרבותם, תרבות שונה מתרבויות המזרח והמערב המוכרות לנו.
צ'רלס אלכסנדר איסטמן (1939-1858), אחד הרופאים האינדיאנים הראשונים, הידוע גם בשמו האינדיאני אוֹהִייֶסָה, היה ידוע ביותר בזמנו. בספר זה הוא מציג את חיי הדת של האינדיאני האמריקני הטיפוסי לאור האידיאלים של אבותיו ומנקודת מבט הומנית ולא אֶתנולוגית. "חלק גדול כל כך ממה שנכתב בידי זרים על האמונה והפולחן העתיקים שלנו מתייחס אליהם בעיקר כאל קוריוז. אני מבקש להדגיש את האיכות האוניברסלית שלהם, את המשיכה האישית שבהם," כתב בדברי ההקדמה שלו לספר המרתק הזה.
"'נשמתו של אינדיאני' הוא כתב הגנה נלהב על עולמם התרבותי הנכחד של ילידי אמריקה, וליתר דיוק בני הלקוטה והסו, שמבחינה תרבותית השתייכו לקבוצות הנוודים של המישורים הגדולים במרכז ארצות הברית. הלהט האידיאולוגי של המחבר, תחמושת חיונית במאבק נגד הסטריאוטיפים הרווחים של האינדיאנים כפראים בוגדניים וצמאי דם, מתודלק על ידי הגעגוע האישי אל ימי התום האבודים של ילדותו האינדיאנית, ומשולב בקינה על המחיר הכרוך בהשתלבות בעולם המודרני: 'כילד הבנתי איך לתת; מאז שהפכתי לחלק מהציביליזציה שכחתי את החסד הזה. חיי היו טבעיים ואילו כיום אני חי חיים מלאכותיים. כל חלוק אבן יפה היה אז יקר ערך בעיני; כל עץ בצמיחתו – מושא להערצה. כעת, ביחד עם האדם הלבן, אני סוגד לנוף מצויר שערכו נמדד בדולרים!'" (עמ' 55). (יורם בילו, הארץ ספרים)
