של מי הארץ הזאת? עורך: עוזי בנזימן
בין ינואר 1995 לינואר 2001 התכנס כנסו במכון הישראלי לדמוקרטיה 20 נשים וגברים אינטלקטואלים יהודים ואינטלקטואלים ערבים,אזרחי ישראל, כדי לנסות לנסח אמנה שתגדיר את יחסי הרוב והמיעוט במדינה ואת זיקתם ההדדית. זה היה ניסיון יוצא דופן: המשתתפים השילו מעליהם את כל הקליפות ודיברו מנהמת לגם על זהותם העצמית, על הגדרת לאומיותם ושותפותם האזרחית ועל ציפיותיהם מבני שיחם. המשתתפים התעמתו עם סוגיות היסוד הנוגעות לעצם יכולתם לחיות בכפיפה אחת תחת ההגדרה "אזרחי מדינת ישראל".
ספר זה הוא התוצאה של דיוני הקבוצה.
הדיונים השתרעו על פני 17 מפגשים ונסבו על הגדרת והותה של המדינה, על הדרכים למצוא מכנה משותף להווייתם של ערבים ויהודים כאזרחיה ועל הסיכוי לגשר על המתח הפנימי בהגדרת ישראל את עצמה מדינה יהודית-דמוקרטית. הקבוצה דנה גם על הצעות לשינויים תחיקתיים שיענו לציפיותיו של המיעוט הערבי לקידום מעמדו מצד אחד ולנכונותו להחיל על עצמו חובות אזרחיות כמו שירות לאומי מצד אחר.
בספר נמצא גם תעתיק פרוטוקול הפגישה שהייתה לקבוצה עם ראש השב"כ דאז עמי איילון, שפרט את ה"אני מאמין" שלו ושל השב"כ על יחסי הרוב והמיעוט במדינה.
אירועי ספטמבר-אוקטובר 2000 לא הפתיעו את חברי הקבוצה והמחישו את הניגוד הבסיסי בין יהודים לערבים בישראל, שמנע מהם, בסופו של מאמץ אינטלקטואלי ורגשי ניכר, להניע לניסוחו של מסמך מוסכם.
ספר זה הוא מסמך יחיד במינו בגילוי הלב של דובריו ומאפשר לכל קורא להגיע למסקנה משלו על סיכויי הרוב והמיעוט בישראל לקיים בה חיים בצוותא.