בספרו החשוב והפרדיגמטי עיונים באסלאם (1968) מבקש האנתרופולוג הנודע קליפורד גירץ ליצור בסיס כללי לניתוח ההשוואתי של הדת וליישמו על חקר התפתחותה של אמונה אחת לכאורה – אסלאם. לצורך זה הוא פונה אל קצה המזרח וקצה המערב, שבו נוכח האסלאם, ובוחן שתי ציוויליזציות מנוגדות - הציוויליזציה האינדונזית והציוויליזציה המרוקאית. לשתי ציוויליזציות אלה הגיעה דת האסלאם בתהליך איטי למדי, תוך כדי כך שהיא מתעצבת מתוך המפגש עמן.
המאמץ האינטלקטואלי לחבוק באופן השוואתי שתי ציוויליזציות כה מרוחקות (גיאוגרפית ותרבותית) נעשה מתוך נקודת המבט של הדיסציפלינה האנתרופולוגית, דיסציפלינה אשר בגרסתה האמריקאית, לכל הפחות, איננה נוחה להשוואה כה יומרנית. החומרים שגירץ משתמש בהם לצורך ההשוואה הבין-תרבותית הם תוצאה של עבודות שדה שניהל באינדונזיה ובמרוקו בשנות ה-60; במובן הזה הוא כופר בחוסר היכולת של הדיסציפלינה להציע מחקר השוואתי רחב יריעה. עיונים באסלאם מציע אפוא מתודה אנליטית מרחיקת ראות, אשר מציבה רף גבוה לחוקרים מדיסציפלינות במדעי הרוח והחברה.
קליפורד גירץ (1926-2006) הוא מגדולי האנתרופולוגים במאה ה-20. מכונן הגישה הפרשנית באנתרופולוגיה של שנות ה-80, אשר הייתה בבחינת פריצת דרך תיאורטית ביחס למשבר ייצוג האחר במחצית השנייה של המאה ה-20. מיחידי הסגולה אשר זכו להכרה שחרגה הרבה מעבר לגבולות הדיסציפלינה האנתרופולוגית ואף מעבר למדעי החברה.
לספר מצורפת הקדמה מיוחדת למהדורה העברית מאת קליפורד גירץ.