כעשב השדה, שראה אור לראשונה בשנת 1948, הוא הרומאן העברי הראשון שנכתב בידי "צבר" על ילדות והתבגרות בארץ., יחיא, גיבור הרומאן, בן לעדה התימנית, שגדל בשכונה בשוליה של מושבת איכרים, בראשית המאה ה - 20 , הוא ילד מחונן ובעל נפש תוססת ונפעמת. אביו הכריזמטי, רבה ומנהיגה של העדה, מצפה לך בעקבותיו. אולם יחיא מורד ופונה לדרך לא דרך. יהיה עליו להיאבק על כינון זהותו האישית בעולם של ניגודים וסתירות, לנווט בין הדתי והמסורתי לבין החילוני והמודרני, בין מזרח ומערב. הוא יצטרך ללמוד להתעצם חרף תאנים של דלות חומרית ומעמד חברתי מושפל. התנסויות רבות לטוב ולרע, ביניהן של אהבת ביכורים, יביאו לו ליחיא תיקון משלו. את תהליך התעשתותו מזינים בבירור שני מקורות גדולים. האחד - מורשתו הרוחנית של בית אבא, והשני - המפגש עם תנועת הפועלים וערכיה שסימנו לו כיוון, לפחות לשעה. כעשב השדה הוא אף סיפורה של העדה התימנית, שהגיעה לארץ ישראל מתוך ערגה ולא ממניע אחר. המחבר מחייה בהומור רב את ההווי שלה, ושוטח בנאמנות את ייסורי קליטתה, בשפתו הייחודית, שכמו הולידה לתכלית זו. כיום יותר מחמישים שנה מאז פרסומו הראשון, כעשב השדה מעורר עדיין השתאות מעושרו היצירתי ומהרלוונטיות שלו.

מרדכי טביב

מרדכי טביב (1979-1910) נולד בראשון לציון להורים שעלו מחיידאן שבצפון תימן. קיבל חינוך דתי-מסורתי, ואת השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו. מגיל 13 התפרנס מעבודות מזדמנות, ויותר מאוחר — מפעילות ספרותית ועריכה. הוא המספר הבולט ביותר שצמח מקרב יוצאי תימן בארץ-ישראל, ובד בבד היה בשר מבשרו של ד... המשך לקרוא

שם הספר
דרך של עפר
מסע לארץ הגדולה; עשרה סיפורים ושיר
כערער בערבה
כנורו של יוסי ; מחזה