![]() |
|
|
תקציר הספר
הספר מציג את תורתו של המחבר, מיסד אגודת החברים, בית ספר של הדרך הרביעית במסורת גורדייף-אוספנסקי.
רוברט ארל ברטון הוא המייסד והמורה הרוחני של בית הספר fellowship of friends.
בצעירותו למד רוברט בצורה מקיפה את תורתה של הדרך הרביעית תחת הנחייתו של המורה והבמאי אלכס פרנציס הורן כפי שהוצגה למערב על ידי גיאורג גורדייף ופיטר אוספנסקי. רוברט התמקד בצידו המעשי של לימוד זה, ובמהרה הבין כי התרגול של *׳זכירה עצמית׳ הוא המפתח העיקרי של השיטה.
בשנות השלושים לחייו, ערב השנה החדשה 1970, הקים רוברט את בית הספר ומאז מהלך חייו והתפתחותו כמורה רוחני קשורים באופן הדוק ובלתי נפרד לצמיחתו והתפתחותו של בית הספר. בשנים הראשונות כמורה חווה רוברט חוויה שהוא מתאר כ׳התגבשות׳ ומאז ועד היום חי רוברט מתוך מצב תודעה גבוהה זה, אותו מצב אשר אנו התלמידים שלו לומדים ומתרגלים בבית הספר מתוך הרצון להפוך אותו לקבוע אצלנו גם כן.
לימים רכשו יחד רוברט ותלמידיו חלקת אדמה בקליפורניה למרגלות הרי הסיירה נאבדה וקראו לה ׳אפולו׳ - מרכזה הרוחני של בית הספר. רוברט עבד בנחישות להפוך חלקה זו לסביבה מלאת השראה אשר תתרום לתהליך התעוררותם של התלמידים שלו, ואכן מאז ועד היום אפולו מהווה השתקפות חיה למהות הלימוד של רוברט וקרקע פוריה לעבודתם של תלמידיו. במקביל המשיך רוברט בעבודתו הנמרצת להרחיב את המסר שלו והאפשרויות הטמונות בתוכו לאנשים המחפשים בית ספר אזוטרי ברחבי העולם ובאמצעות המאמצים שלו ושל תלמידיו הוקמו מרכזים של בית הספר כמעט בכל עיר מרכזית ברחבי העולם ובית הספר הפך להיות בינלאומי.
במשך חמישים שנה התעצב בית הספר, המרכז הרוחני שלו - ׳אפולו׳ והמרכזים ברחבי העולם תחת ראייתו המודעת והאוהבת של רוברט והחזון שיש לו.
המסר אותו מלמד רוברט היה ונשאר ממוקד בזכירה עצמית, תורתו הרוחנית מעולם לא סטתה מהתמקדות במאמצים המעשיים שיש לבצע מידי רגע על מנת להתעורר מהשינה:
״יש אמנות לכל רגע, על ידי היותך נוכח לדברים קטנים, תוכל לאחד את הקטן ביותר עם הגדול ביותר״. רוברט ברטון.
רוברט ארל ברטון הוא המייסד והמורה הרוחני של בית הספר fellowship of friends.
בצעירותו למד רוברט בצורה מקיפה את תורתה של הדרך הרביעית תחת הנחייתו של המורה והבמאי אלכס פרנציס הורן כפי שהוצגה למערב על ידי גיאורג גורדייף ופיטר אוספנסקי. רוברט התמקד בצידו המעשי של לימוד זה, ובמהרה הבין כי התרגול של *׳זכירה עצמית׳ הוא המפתח העיקרי של השיטה.
בשנות השלושים לחייו, ערב השנה החדשה 1970, הקים רוברט את בית הספר ומאז מהלך חייו והתפתחותו כמורה רוחני קשורים באופן הדוק ובלתי נפרד לצמיחתו והתפתחותו של בית הספר. בשנים הראשונות כמורה חווה רוברט חוויה שהוא מתאר כ׳התגבשות׳ ומאז ועד היום חי רוברט מתוך מצב תודעה גבוהה זה, אותו מצב אשר אנו התלמידים שלו לומדים ומתרגלים בבית הספר מתוך הרצון להפוך אותו לקבוע אצלנו גם כן.
לימים רכשו יחד רוברט ותלמידיו חלקת אדמה בקליפורניה למרגלות הרי הסיירה נאבדה וקראו לה ׳אפולו׳ - מרכזה הרוחני של בית הספר. רוברט עבד בנחישות להפוך חלקה זו לסביבה מלאת השראה אשר תתרום לתהליך התעוררותם של התלמידים שלו, ואכן מאז ועד היום אפולו מהווה השתקפות חיה למהות הלימוד של רוברט וקרקע פוריה לעבודתם של תלמידיו. במקביל המשיך רוברט בעבודתו הנמרצת להרחיב את המסר שלו והאפשרויות הטמונות בתוכו לאנשים המחפשים בית ספר אזוטרי ברחבי העולם ובאמצעות המאמצים שלו ושל תלמידיו הוקמו מרכזים של בית הספר כמעט בכל עיר מרכזית ברחבי העולם ובית הספר הפך להיות בינלאומי.
במשך חמישים שנה התעצב בית הספר, המרכז הרוחני שלו - ׳אפולו׳ והמרכזים ברחבי העולם תחת ראייתו המודעת והאוהבת של רוברט והחזון שיש לו.
המסר אותו מלמד רוברט היה ונשאר ממוקד בזכירה עצמית, תורתו הרוחנית מעולם לא סטתה מהתמקדות במאמצים המעשיים שיש לבצע מידי רגע על מנת להתעורר מהשינה:
״יש אמנות לכל רגע, על ידי היותך נוכח לדברים קטנים, תוכל לאחד את הקטן ביותר עם הגדול ביותר״. רוברט ברטון.
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים