"חיוכו של נער המעלית" הוא קובץ סיפורים בהם הדובר שונה מסיפור לסיפור. אך הדיבוק הוא אחד: כיצד להדוף את העבר למען ההווה. הקול העולה מן הספר הוא של תגובת הלם לפחד ממציאות שאין בה ממש. הדמויות בסיפורים פועלות לכאורה על פי הנורמות הנדרשות מהן, אך הן אינן מצליחות להטמיע אותן ולשמור על שלמות נפשית. הסיפורים הקצרים שבקובץ הם בעלי גוון אקספרסיוניסטי. בכל אחד מהם מתוארת התמודדות שונה: חיים שלמים שעוצבו ברגע. מסע אל תוך האימה של הילדות. מיניות משוחררת שמסתירה עכבות נוראות. שיחה סתמית שמכסה על מיפוי מחסומי תקשורת. ידידות שמתמשכת רק כשהיא בלתי אפשרית לחלוטין. בסיפורים הארוכים מתנהל דו שיח עם תופעות תרבותיות, במסגרת פנטזיה אירוטית קיומית: מסע למוסכמות הקולנועיות של סרטי הבלש בסיפור אחד. מפגש של אירופאיות וישראליות בשני. אנטי פסיכולוגיה מול כורח ההסתגלות, כשברקע המלחמה של סוף עידן הנאיביות - מלחמת האזרחים בספרד, בסיפור השלישי. ולבסוף סיפור השתלטותו של קונצרן תעשייתי על הסביבה. איל אדר, בן 34, עוסק בייעוץ בתקשורת מחשבים. בעבר חי חמש שנים במרכז אירופה בעיקר במטוסים ובבתי מלון. ``חיוכו של נער המעלית`` הוא ספרו הראשון.