ניק ריפס היה אדם שמרן מן המערב התיכון של ארצות-הברית. מסור, חביב, דהוי עד שקיפות. כך לפחות חשב כל השנים מייקל ריפס, בנו, ואולם, לאחר מותו של ניק גילה מייקל תיק ציורים, כולם מעשי ידיו של אביו, וכולם של אישה שחורה עירומה. כך מתחיל החלק השני של זיכרונותיו של מייקל רפיס: סיפור שהוא בלשי, מצחיק ואנושי. וגם סיפור מסע לאמריקה שאפילו אמריקאים אינם מכירים. מייקל מגלה שאביו, רפובליקני יציב, גדל בבתי הזונות של אומהה. העסיק קבוצות לא יוצלחים במפעל המשקפיים שלו. ופעם אחת אף הופיע בפיג'מה בחדרו של מנהל בית-הספר. בחיפושיו של ריפס אחר האישה שבתמונה, הוא פוגש בדמויות משונות: הומלס שיש לו חמישה מיליון דולר בבנק, מוכר לבנים ולוליינית טרפז בהופעתה האחרונה. כל אלה חוברים לספר שהוא מענג במלוא מובן המילה.

שם הספר
האף של פסקוואלה