משולחנו של המוציא לאור ביום קיץ אחד טיילתי בחוצות העיר טריקלה, ביוון, בחברת ידידים. צעדיי הובילו אותי למקום שבו ניצב בית הכלא המרכזי של העיר. לתימהונם של ידידיי נעמדתי מול חזית הבניין, נסער כולי, וגיליתי להם שבבית כלא זה ביליתי חודשים רבים כאסיר פוליטי בעת מלחמת האזרחים ביוון. השאלות של ידידיי עוררו מחדש את זיכרונותיי מאותה תקופה, והחלטתי להישמע לעצותיהם ולהעלות על הכתב את אירועיה. ספרו של יצחק (זקינו) פילוסוף "שתפרוץ מלחמה... וננוח" עוסק בעשור השנים הדרמטיות ביוון 1940 - 1950 שנות מלחמת העולם השנייה, הכיבוש הגרמני, תקופת ההתנגדות ומלחמת האזרחים העקובה מדם בימי שלטון המלוכנים. יצחק פילוסוף נולד בעיר לריסה בשנת 1926. עם תחילת גירוש יהודי סלוניקי בורחת המשפחה להרים. כנער הוא מצטרף לארגון ההתנגדות הלוחם "אלאס" ומשתתף בפעולות נגד הכיבוש הגרמני. לאחר שחרור יוון, הוא נעצר על ידי הממשל החדש ונידון לשש שנות מאסר, אך משתחרר כעבור שנה וחצי. עם שחרורו הוא נקרא להתגייס לצבא הממשלה, ובתהפוכות גורלשאין להן הסבר, עובר קורס קצינים, נלחם בחבריו לשעבר מצבא העם הדמוקרטי, נפצע קשה באחת הפעולות ואף מונה למפקד מחנה המעצר לנשים פעילות שמאל באי הנידח טריקרי. על תהפוכות הגורל הללו הוא כותב בספרו המרתק, אותו הוא חותם בדברים הבאים" :מלחמה היא איוולת איומה, ומניעתה היא מהות החוכמה."