“סוף אפריל 1944, במפקדות בעלות הברית מתכננים את הפלישה ליבשת אירופה ומנסים להסתיר את יעד הנחיתה מהגרמנים. דליפת הסוד עלולה לעלות בחיי אלפים רבים ואפילו להשפיע על תוצאות המלחמה כולה. ביטחון שדה מביא את הבריטים והאמריקנים לשתף בסוד השמור רק מעטים. כשקצין אמריקני המודע לסוד הגדול, נעדר לאחר שהנחתת עליה היה הופצצה במימי התעלה בזמן שחייליה תרגלו נחיתה, חושש הפיקוד הבכיר כי הסוד עלול להתגלות, כשמתברר כי הקצין נפצע, נסחף והגיע לאי ג'רסי שנמצא תחת כיבוש גרמני בעלות הברית חייבות לעשות מעשה כדי לשמור את הסוד החשוב.
מותחן ריגול הכתוב בחן ובכישרון, ובו המתח עולה, הגיבורים כמעט ונחשפים, ורק מקוריות המחשבה, המזל, והכישרון האישי של גיבורי הספר יכול לסייע להם בהצלחה, אך מולם עומדים אנשי גסטאפו מוכשרים, שכל תפקידם הוא לתפוש ולחשוף מרגלים. מה שמוביל למאבק מוחות ומאבקי כח בין שני הצדדים עד לסוף המעניין והמפתיע.”

“"אתה יודע כמוני שרק איש אחד מתאים למלאכה. רק איש אחד מסוגל לשחק את הנאצי חסר המעצורים ולהשחיל קליע בין עיניו של קלסו אם יהיה הכרח בכך. הארי מרטינו" (עמוד 74).

"ליל השועל" (הוצאת מודן, 1988) מאת הסופר הבריטי ג'ק היגינס (ששמו האמיתי הוא הרי פטרסון), מחבר ספר המתח המופתי "הנשר נחת", מתרחש אף הוא בימי מלחמת העולם השנייה. הספר נפתח בבוקר ה-28 באפריל 1944, כאשר במהלך תרגול נחיתת סער של כוחות בחופי סלפטון סנדס תקפו בהפתעה טרפדות גרמניות מספר ספינות בריטיות ואמריקניות וגרמו למותם של כ-600 חיילים. בעקבות התקיפה נעדר קולונל יו קלסו מחיל ההנדסה הקרבית של צבא ארצות הברית. קלסו הוא אחד מאותם קצינים שהופקדו על תכנון פלישת בעלות הברית לאירופה, ו"כבר ביקר בחשכת לילה בשניים מן החופים המיועדים לנחיתה בנורמנדיה, בליווי ארבעה חיילי קומנדו, ובדק את ההתאמה של פני השטח לתנועת כלי-רכב" (עמוד 25). כאשר נודע כי קלסו ניצל ונסחף לחופי האי ג'רסי המצוי תחת הכיבוש הנאצי מתעצמת הבהלה עשרות מונים.

על הארי מרטינו,פרופסור לפילוסופיה של המוסר שהינו "קולונל בריטי, סוכן של אס.או.אי, רשות המבצעים המיוחדים הבריטיים" (עמוד 231), מוטל לחלצו או להתנקש בחייו. מרטינו, ש"הצטרף לחיל המשלוח האמריקני בחודשים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, כשהיה מתחת לגיל הגיוס, ושירת בתור טוראי בחיל הרגלים בחפירות פלאנדריה" (עמוד 13), אהב את הריגוש שבקרב. במלחמת העולם השנייה התנדב לשרת תחת בריגדיר דוגל מונרו ברשות המבצעים המיוחדים הבריטיים (SOE), והיה לאיש למשימות בלתי אפשריות. זה לא מזיק שהוא לוחם מנוסה ומתנקש קר רוח. "בנובמבר שעבר הרג את ראש הגסטאפו של ליון, ברנש ושמו קאופמן. קצב אמיתי" (עמוד 95). מרטינו יוצא לשליחותו ואתו שרה דרייטון, סוכנת צעירה ויפה שגדלה באי, אולם משימה זו עשויה לדרוש ממנו מעבר שיש ביכולתו לתת.

ספר מתח כייפי אבל היגינס קצת ממחזר את עצמו שם. אפשר לא חובה.”

“"אתה יודע כמוני שרק איש אחד מתאים למלאכה. רק איש אחד מסוגל לשחק את הנאצי חסר המעצורים ולהשחיל קליע בין עיניו של קלסו אם יהיה הכרח בכך. הארי מרטינו" (עמוד 74).

"ליל השועל" (הוצאת מודן, 1988) מאת הסופר הבריטי ג'ק היגינס (ששמו האמיתי הוא הרי פטרסון), מחבר ספר המתח המופתי "הנשר נחת", מתרחש אף הוא בימי מלחמת העולם השנייה. הספר נפתח בבוקר ה-28 באפריל 1944, כאשר במהלך תרגול נחיתת סער של כוחות בחופי סלפטון סנדס תקפו בהפתעה טרפדות גרמניות מספר ספינות בריטיות ואמריקניות וגרמו למותם של כ-600 חיילים. בעקבות התקיפה נעדר קולונל יו קלסו מחיל ההנדסה הקרבית של צבא ארצות הברית. קלסו הוא אחד מאותם קצינים שהופקדו על תכנון פלישת בעלות הברית לאירופה, ו"כבר ביקר בחשכת לילה בשניים מן החופים המיועדים לנחיתה בנורמנדיה, בליווי ארבעה חיילי קומנדו, ובדק את ההתאמה של פני השטח לתנועת כלי-רכב" (עמוד 25). כאשר נודע כי קלסו ניצל ונסחף לחופי האי ג'רסי המצוי תחת הכיבוש הנאצי מתעצמת הבהלה עשרות מונים.

על הארי מרטינו,פרופסור לפילוסופיה של המוסר שהינו "קולונל בריטי, סוכן של אס.או.אי, רשות המבצעים המיוחדים הבריטיים" (עמוד 231), מוטל לחלצו או להתנקש בחייו. מרטינו, ש"הצטרף לחיל המשלוח האמריקני בחודשים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, כשהיה מתחת לגיל הגיוס, ושירת בתור טוראי בחיל הרגלים בחפירות פלאנדריה" (עמוד 13), אהב את הריגוש שבקרב. במלחמת העולם השנייה התנדב לשרת תחת בריגדיר דוגל מונרו ברשות המבצעים המיוחדים הבריטיים (SOE), והיה לאיש למשימות בלתי אפשריות. זה לא מזיק שהוא לוחם מנוסה ומתנקש קר רוח. "בנובמבר שעבר הרג את ראש הגסטאפו של ליון, ברנש ושמו קאופמן. קצב אמיתי" (עמוד 95). מרטינו יוצא לשליחותו ואתו שרה דרייטון, סוכנת צעירה ויפה שגדלה באי, אולם משימה זו עשויה לדרוש ממנו מעבר שיש ביכולתו לתת.

ספר מתח כייפי אבל היגינס קצת ממחזר את עצמו שם. אפשר לא חובה.”