|
כשפרצה המדינהדוקיורומן של מה שהיה איתי במשך "ההפוגה" הראשונה בחודש השני של המדינה - 11.6-9.7.1948נתיבה בן-יהודה |
|
תקציר הספר
"ההפוגה הראשונה", עשירי ליוני - עשירי ליולי 1948:
למרות שמקובל לדבר על "ההפוגה הראשונה" כמו על חודש של פסק-זמן בקרבות של מלחמת השחרור, חודש משעמם, שלא קרה בו שום דבר, בשבילי זה היה החודש הכי קשה בחיים, כי הוא היה החודש הכי דחוס, ובדברים הכי איומים שיכולים להיות.
הספר הזה מספר:
על מה שעבר עלי, פיון שהגיע ל'הפוגה הראשונה" אחרי 6 חודשים של קרבות רצופים, ועכשיו הוא נפגש פעם ראשונה עם כל שאר הארץ,ועם העורף, ועם השכול, ועם הפצועים, והעיקר - עם "הפוליטיקה": ההתפוטרות של ישראל גלילי (הרמ"א), מרד הגנרלים, פירוק הפלמ"ח, אלטלינה, קרב לטרון, משפט טוביאנסקי, וכו':
על המרירות נגר מקבלי ההחלטות - שבעצמם לא הריחו אש:
על הקושי לתפוש מה זה אומר "עכשיו שיש לנו מדינה":
ובכלל - מה זה אומר לחיות כל הזמן עם הפחד הנורא, שעכשיו,
סוף-סוף אחרי 2000 שנה קיבלנו מדינה - אז הנה-הנה, חודש אחד
בלבד אחרי, אנחנו הולכים לאבד את הצ'אנס הזה, ובמו ידינו!
נתיבה בן־יהודה (לא קרובה של אליעזר בךיהודה)
נולדה בט' באב תרפ"ח, 27.6.1928, בתל־אביב, ארץ־ישראל;
התגייסה לפלמ"ח ב־1946, השתחררה מצה"ל ב־1949:
גרה בירושלים, אם לבת, סבתא לארבעה נכדים:
כתבה (יחד עם דן בן אמוץ) את "המילון העולמי לעברית מדוברת",
(כרך א' 1972, כרך ב' 1982):
וכתבה (לבד) את "ברכות וקללות (אוסף פרטי)" (1984)
"ירושלים מבפנוכו" (1988) "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" (1990)
ואת שני הרומנים הדוקומנטריים: "1948-בין הספירות" (1980)
"מבעד לעבותות" (1985)
למרות שמקובל לדבר על "ההפוגה הראשונה" כמו על חודש של פסק-זמן בקרבות של מלחמת השחרור, חודש משעמם, שלא קרה בו שום דבר, בשבילי זה היה החודש הכי קשה בחיים, כי הוא היה החודש הכי דחוס, ובדברים הכי איומים שיכולים להיות.
הספר הזה מספר:
על מה שעבר עלי, פיון שהגיע ל'הפוגה הראשונה" אחרי 6 חודשים של קרבות רצופים, ועכשיו הוא נפגש פעם ראשונה עם כל שאר הארץ,ועם העורף, ועם השכול, ועם הפצועים, והעיקר - עם "הפוליטיקה": ההתפוטרות של ישראל גלילי (הרמ"א), מרד הגנרלים, פירוק הפלמ"ח, אלטלינה, קרב לטרון, משפט טוביאנסקי, וכו':
על המרירות נגר מקבלי ההחלטות - שבעצמם לא הריחו אש:
על הקושי לתפוש מה זה אומר "עכשיו שיש לנו מדינה":
ובכלל - מה זה אומר לחיות כל הזמן עם הפחד הנורא, שעכשיו,
סוף-סוף אחרי 2000 שנה קיבלנו מדינה - אז הנה-הנה, חודש אחד
בלבד אחרי, אנחנו הולכים לאבד את הצ'אנס הזה, ובמו ידינו!
נתיבה בן־יהודה (לא קרובה של אליעזר בךיהודה)
נולדה בט' באב תרפ"ח, 27.6.1928, בתל־אביב, ארץ־ישראל;
התגייסה לפלמ"ח ב־1946, השתחררה מצה"ל ב־1949:
גרה בירושלים, אם לבת, סבתא לארבעה נכדים:
כתבה (יחד עם דן בן אמוץ) את "המילון העולמי לעברית מדוברת",
(כרך א' 1972, כרך ב' 1982):
וכתבה (לבד) את "ברכות וקללות (אוסף פרטי)" (1984)
"ירושלים מבפנוכו" (1988) "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" (1990)
ואת שני הרומנים הדוקומנטריים: "1948-בין הספירות" (1980)
"מבעד לעבותות" (1985)
רשימות קריאה בהן מופיע כשפרצה המדינה - דוקיורומן של מה שהיה איתי במשך "ההפוגה" הראשונה בחודש השני של המדינה - 11.6-9.7.1948
ספרים שזכו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
|
יואל ספרי התורמוס
בן 42 מרמת אביב | משלוח ב-18 שח
רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 שנים ו-8 חודשים
פרסומת
נתיבה בן-יהודה (סופר על המוקד)
|
נתיבה בן יהודה (1928-2011) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל.... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת נתיבה בן-יהודה
| שם הספר |
|---|
| ירושלים מבפנוכו |
| מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת |
| מילון עולמי לעברית מדוברת (כרך א) |
| 1948 - בין הספירות - רומן על התחלת המלחמה |
| מבעד לעבותות - רומן על שלושה חודשים ב-1948 |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של נתיבה בן-יהודה
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים