אסתר אבישר על חויות ילדות במאה שערים ונערות בשכונת הבוכרים.
"בכל פעם שגוברת בי הערגה לשקוע בעבר, אני חוזרת לירושלים של ימי ילדות, ירושלים של התבגרות, של האישיות האמיתית שבי.
בדמי זורם דמה של ירושלים, גם בהלכי ברחובות תל אביב ומתחת לרגלי מתאחדים גריגירי חול - ולו בדמיוני - ומתקשים בדומה לסלעים שאהבתי, סלעים שיהיו, הווים והיו חלק בלתי נפרד מנוף שאינו יודע התפוררות וגלי חול זורמים.
תודה לך ירושלים שהולדת אותי בקרבך, במקום בו מתרוממת האדמה מעלה ויורדים השמיים מטה".

שם הספר
געגועים
נערה בירושלים
עם עודד