“ספר מורכב, יוצא דופן ומעורר מחשבה.
בתמצית- השבחה גנטית,שיפור הגזע.
הדמויות הן קבוצה מגובשת הכוללת אלוף בצה"ל ('הכידון'),עוזרו,העיתונאי המביא את הסיפור ומצטרפות עוד-מדען ישראלי, גנטיקאי רוסי מבוגר וטרוריסטית שחורה (אנג'לה) וברקע דמויות נוספות בארץ ובעולם כולל ניאו נאצי מזדקן הדוגל באותם רעיונות.
הרעיון המרכזי-מדוע לא להשביח גזעים אנושיים באמצעים מדעיים,הפריות באמצעות זרעם של גאונים ואנשי מדע ורוח?
מדוע לשכלל נשק להגנת המדינה ולא את הצבא עצמו והאוכלוסייה בכלל?
מה שמעלה שאלות מוסריות ואתיות מובנות.
כמו מפגשו של הגנטיקאי הרוסי בצעירותו עם סטאלין הרוצה ליצור גדודים של כפיליו.
מתקפת טרור קטלנית בלוד (בהשראת ההתקפה של קוזו אוקמוטו לפני עשורים) מסתיימת בכמה הרוגים ביניהם טרוריסט יפני. אנג'לה נתפסת והמודיעין מפרסם את מותה לאפשר את חקירתה והשלישי-גרמני קיצוני-נמלט ומהווה סכנה.אנג'לה ו'הכידון' (הנשוי)מתאהבים והוא מוצא בה צעירה שחורה ואינטליגנטית שפעלה אחרי ששוכנעה בידי קיצונים.
החבורה נפגשת עם נשיא אפריקני המבקר בארץ ומנסה לשכנע אותו ברעיון ההשבחה הגנטית בין ישראל ואפריקה מה שייטיב עם ארצותיהם ומתכננת את הברחת אנג'לה לארצו.
הסגנון בוטה וישיר כולל מונחים כ'כושים פרימיטיבים','פקידונים מטומטמים' סטאלין הוא 'גרוזיני נבער' ומונחים כגון 'קאלטע פיש' (דג קר-הכידון) ותקצר היריעה.
המחבר מותח ביקורת בעקיפין דרך עיני הדמויות על נושאים כמו הבזבוז החזירי של מזון בארה"ב העשירה (בסעודה גדולה).
הסיום נתון לפרשנות של הקורא-'צרור יריות הרעיד ממזרח' כשהנשיא ופמלייתו נפרדים ממלווים בכירים כולל ראש הממשלה ו'הכידון' בשדה התעופה בדרכם הביתה.
ארוך מדי לטעמי וחלקים שניתן לקצר.
המחבר-רם מואב-היה מדען שנפטר זמן קצר אחרי שספרו יצא.”