בספר זה טוען רוברט ארדרי בני האדם לא נולדו שווים.
לדעתו, מאז פירסום 'האמנה החברתית' של רוסו השחית האדם משאבים חברתיים, הפך חלק גדול של החינוך לתהליך של שטיפת מוח ונטל עלצמו מסגרות פולטיות מטורפות בזו אחר זו בחתירה אחר מטרה, שהינה בלתי אפשרית אצל כל מין המתרבה התרבות מינית.
ארדרי אף כופר מכל וכל בטענה, כי התיזה שלו נתונה לויכוח:לדבריו, הוא רק מציג הוכחות מדעיות לדברים שכולנו חייבים להכיר באמיתותם.
ארדרי מנפץ את המיתוס ומשלב את ידיעתו הרחבה באורחות בעלי חיים עם הבנות חדשות בביולוגיה המודרנית ועם התגליות האחרונות בנוגע לאבולוציה של האדם, כדי לבחון שאלות טורדות ועכשוויות:התמרדות הדור הצעיר, מלחמת המעמדות ותפקיד המנהיגות, הפיקוח על הילודה, צפיפות האוכלוסים בערים, האלימות בעולם המתורבת.

ארדרי מביא את מסקנותיו המדעיות המהפכניות בבהירות ובפשוטות כפי שרק מדענים מועטים יכולים לעשות.
ספר מזהיר, מתריס על מחשבות מקובלות ותורם להבנת טבע האדם.

שם הספר
ציידים כבני אדם - מסקנה אישית בנוגע לטבעו האבולוציוני של האדם
הציווי הטריטוריאלי
בראשית היתה אפריקה - מבט אישי בטבע ובמקורות החייתיים של האדם