“הספר שלפני הוא בהוצאת דביר, בתרגום ולפובסקי. שנת ההוצאה 1936 ולמרות שמדובר באי אילו עשרות שנים אחורה, התרגום עסיסי ותואם יפה את המקור האידישאי של הכתיבה הזינגרית.
ובמה דברים אמורים?
ר' מלך מנישאווא (אי שם בגליציה, משהו בין אוקראינה ופולין) היה בגיל 60 פלוס מינוס, כנראה יותר פלוס ממינוס, כשהוא כבר אחרי שלוש נשים מתות ובת צעירה בת 14, סרלה. בחצרו נערה בת 14 היא כבר נערה המועמדת לנישואין ובמקרה הפרטי שלו, ברצותו אישה רביעית, אין הדבר יאה כל עוד לא העמיד את בתו לחתונה, כשהוא עצמו שם עין על יתומה בת 14, שכגודלה ע"י קרוב משפחה עני ודל.
מה עושים? עושים מעשה. אגרות בהולות ומנג'סות יוצאות אל חצרו של הרבי מרכמניווקא. ההוא מאוסטריה ובנו נחום'צי אף הוא בן 14 ולמדן גדול. הניג'וס היה גדול כל כך וחצרו של ר' מלך אף היא עשירה ומשפיעה, ששידוך נעשה וסרלה נישאה לנחום'צי הענוג והשקט. בואו של נחום'צי על החצר הדוחה, ההומה, המכוערת של ר' מלך דיכאה אותו וכך גם אשתו הכבדה, אמנם רק בת 14, אבל כבר דומה לאביה השמן והכבד. כדי להגדיל את הבעייתיות, גם בואה של הנערה היתומה מלכה'לי להיות אשתו של ר' מלך, נערה יפה, מושכת וסוערת, לא עזרה לשלוות הנפש. לא עברו ימים רבים וזיק עובר בין נחום'צי ומלכה'לי, ביוזמתה של האחרונה. אלא שאז נופל אסון בחצר ודליקה גדולה מכלה את בית המדרש ומקפדת את חייה של מלכה'לי. נחום'צי יוצא למסע ונעלם. מחצית הספר הסתיימה.
סיפור חדש נפתח בעיר רחוקה ושם מסתובב לו אחד בלי שם, ראשו כל היום בספר תהילים ומושבו בבית המדרש. מזונו לחם, משקהו מים ודיבור אין עמו. בסופו של דבר מחליט קנה השמש לעשותו לסגנו ולהלין אותו מעל התנור בביתו. איכשהו בתו של קנה השמש (קנה כמו דנה), תרצה קלושת המוח, מתעברת והמהומה גדולה. מהבירור עולה שהזר המתגורר בביתם כנראה "אשם". שם ניתן לו, יושֶה עגל, וכדי להקטין את האשמה הוא מוכנס בברית נישואין עם תרצה. גם כאן יש העלמות ויושה עגל יוצא לדרכו ומגיע כעבור 15 שנה לחצר ר' מלך מנישאווא, אותה עזר נחום'צי אז. מבירור לגבי הזר המגיע, פאות וזקן לו, מתברר שזה נחום'צי האובד.
אלא שמישהו מגלה את שאירע, קושר את הקצוות והמהומה גדולה, במיוחד כשר' מלך כבר ממש זקן וחצרו עומדת להקרע לגזרים עם מותו וחלוקת חצרו לחסידים ההולכים חלק בחלק אחרי בניו השונים. משום מה, הפתרון שנחום'צי, הלמדן הגדול, ייקח את החצר נראית הגיונית עד שכל הקלפים נטרפים.
הסיפור מוזר מאוד, לא ברור לאן הכל מוביל, אלא אם פסיכולוגים יקחו אותו תחת כנפיהם ויחליטו שנחום'צי נפגע בנישואיו הצעירים, ראשו נתבלבל והוא כבר לא ידע באמת מיהו ומהו.
הסיפור כתוב ביד אמן, הומחז והופץ בהצלחה גדולה, אבל תמהני אם זה באמת הטוב בכתביו של זינגר.”

“סיפור שוטף ומרתק. ילד שנגדע מאימו ומביתו
ממשיך לקרוע בבדידות את עצמו . נער חכם וזך מחפש בתוכו כוחות משונים למצוא את האבוד.
בהקרבה וטילטולים עזים אמיץ אבל מחוסר מטרה
סהכ סיפור שמשאיר טעם לעוד”