“הספר שלפני הוא בהוצאת דביר, בתרגום ולפובסקי. שנת ההוצאה 1936 ולמרות שמדובר באי אילו עשרות שנים אחורה, התרגום עסיסי ותואם יפה את המקור האידישאי של הכתיבה הזינגרית.
ובמה דברים אמורים?
ר' מלך מנישאווא (אי שם בגליציה, משהו בין אוקראינה ופולין) היה בגיל 60 פלוס מינוס, כנראה יותר פלוס ממינוס, כשהוא כבר אחרי שלוש נשים מתות ובת צעירה בת 14, סרלה. בחצרו נערה בת 14 היא כבר נערה המועמדת לנישואין ובמקרה הפר”