אם מישהו היה אומר לי שבחפש הגדול אני אעבוד- הייתי מציעה לו להתכופף ולהרים את הבורג שנפל לו מהשכל. שאני אעבוד? בחפש? הרי בחפש חובה לנוח, להתבטל ולישון. ענת, החברה הכי טובה שלי, הכתיבה לי את "תקנון העייפים" והסבירה לי שבחופש, המנוחה היא לא רק חובה, אלא מצווה. אבל במקרה, לגמרי במקרה, הכרתי את שוקי-בקבוקי, הליצן הנודע, ובלי שהרגשתי מאצתי את עצמי בתפקיד העוזרת שלו, שמפעילה ומרקידה. וזה היה חופש מצחיק ומדליק, שבו נסעתי בג'יפ, ממסיבה אחת לשניה, לפעמים מפתיעה את בעלי השמחה ולפעמים, בסתר, מוחה דמעה. רד דבר אחד העיב על השמחה: העובדה שהסתרתי מענת את הסוד שלי. אבל תסמכו עליה. היא גילתה. דרך אגב, זה הספר העשירי בסדרה שלי. נכון סיבה למסיבה?
