החברה הישראלית היא אוסף של לאומים, עדות ודתות. קבוצות רבות בתוכה נעדרות מכנה משותף, וכל אחת מהן תופסת את השותפות הישראלית באופן שונה. התרבות הישראלית היא ריבוי רוגש ומסוכסך המסרב היום לכל נקודת מבט הגמונית. בין האנשים שמדינת ישראל מנהלת את חייהם יש נתינים שאינם אזרחים, ואזרחים המתנגדים לקיומה של המדינה או למשטרה.
ספר זה מציג פרקים בתולדותיה של מדינת ישראל בלי להתכחש לריבוי, להיעדר המכנה המשותף, להתנגדות. הספר מביא בחשבון גם את נקודת המבט של אלה ששילמו ועוד משלמים את מחירו של המפעל הציוני. הוא שומר מקום בתולדות התרבות הישראלית למבקרים, לנביאי הזעם, למורדים ולכופרים. הוא מנתח ומבקר בלי לקדש ובלי לקונן, בלי להצטרף לזחוחי הדעת ובלי להסתפח למיואשים שנקעה נפשם. הוא מוקדש בלא תחושת חג ליובלה של מדינת ישראל.
יותר מחמישים אינטלקטואלים וחוקרים חברו לכתיבת ספר זה. המאמרים והמסות שלהם מציגים חמישים "רגעים" של מחלוקת, ביקורת והתנגדות בתולדות מדינת ישראל ותרבותה.
לצד המאמרים והמסות פרושה כרוניקה מפורטת ומקיפה של התרבות, החברה והפוליטיקה בישראל בחמישים שנותיה. יחד הם מציגים סיפורים של אפשרויות מוחמצות, של כישלונות ידועים מראש, של הצלחות ארורות. הם מתעדים קולות מן השוליים, קולות מן הקצה, קולות מאוב, קולות של זעם, תוכחה ומכאוב. הם מייצגים את המציאות הישראלית באופן סלקטיבי ומעורב. למחברים אין כיוון מלכד; הם שותפים לדאגה. הם מתבוננים בעבר הרחוק או הקרוב של מדינת ישראל ומוצאים בו דמויות מופת ואירועי מפתח, שאפשר ללמוד מהם את דבר קיומן של אפשרויות אחרות של קיום ישראלי, אולי אף להפיק מהם איזו תקווה