ביום הראשון של החופש הגדול ירדנו לאילת וזה היה כיף בכלל. דפנה, בן ואני הצטופפנו במושב האחורי, מחופשים לדגים, וגם בלי להציץ במראה ידעתי שאנחנו נראים כמו הילדים הכי עצובים בעולם. חשבנו שאנחנו בדרך לחופשה משעממת ומרדימה, ואני הייתי בטוחה שאחזור ממנה בידים ריקות, בלי שום סיפור לאומה. אבל קצת אחרי שהגעתי לאילת הכול השתנה. במיטה שלי, מתחת לכרית שלי, מצאתי מעטפה ורודה שסחפה אותנו לתוך תעלומה. משלושה ילדים חמוצים הפכנו לשלושה ילדים נמרצים שמחפשים נסיכה מסתורית, ואם חשבתם שכבר אין נסיכות בעולם - אתם טועים. אחרי הרבה תלאות וחיפושים מצאנו אותה - את הנסיכה.